זן

זן 2018-12-09T08:29:38+00:00

מה זה זן?

דרך הזן היא הדרך הישירה לעצמך! דרך הזן עוסקת בשאלות מהותיות, כגון: מה אני באמת רוצה בחיים?, מה הכיוון שלי בחיים? ושאלה נוספת: מה אני?
במילים אחרות זן זה- לדעת, לקבל ולהאמין בעצמך.

מה זה אומר לדעת את עצמך?

זן זה לחיות את הרוגע, השלווה והדממה שקיימים בנו. בכל סערה בין אם היא: רגשית, מנטלית, תחושתית או המציאות מכה בפנים
יש לנו את עין הסערה- שם שליו ורגוע, זהו המקלט הפנימי שלנו. אז לדוגמא שקושי או בעיה מטלטלים אותנו, במקום לפנות לאוטומט- להגיב או
לעקוף את הבעיה או הקושי אנו לומדים לשוב לעצמנו- לשוב לדממה ולבחון מחדש את צעדנו.

מה זה אומר לקבל את עצמך?

זן זה לקבל את החיים בככותם – ככה זה. ביקורת, שיפוטיות, פרשנויות, משמעויות והשוואות גורמים לנו כאב נפשי ופיזי.
פעם שאלו מאסטר למדיטציה: כיצד נראה העולם המודרני בעיניך?
המאסטר ענה: אבוד במחשבות, אבוד בדרמות ובסיפורים שאנו מספרים לעצמנו. כך אנו פוגעים בעצמנו ואחר כך בסביבה שלנו- בבני הזוג, הילדים, המשפחה ועוד.

מה זה אומר להאמין בעצמך?

מורי היקר זן מאסטר סונג- סאן תמיד הדגיש לנו הנזירים והנזירות: אתם חייבים לתרגל אני יכול, רוב הזמן אנו אומרים לעצמנו שאנו לא יכולים,
לא מסוגלים, שקשה לנו. להאמין בעצמך זה לחיות שאני יכול הכל. אם אנו רוצים שלווה או חופש או להיות בזוגיות חמה וקרובה או לרדת במשקל או ליצור פרנסה טובה.
כל דבר, כל מטרה. אנו יכולים!
במילים אחרות לדעת, לקבל ולהאמין בעצמך זה לחיות בשלווה, בחופש ואהבה לעצמי ובמערכות יחסים.

מדיטציית זן

מדיטציית זן במרכזמדיטציית זן זה מאוד פשוט, מה אתה? בעולם הזה הרבה אנשים מחפשים את האושר מחוץ להם,
אך אף אחד לא מבין את הטבע האמיתי אשר בתוכו. כולם אומרים "אני"" – "אני רוצה את זה, אני אוהב את זה …"
אבל אף אחד לא מבין את ה"אני" הזה. לפני שנולדת, מאיפה ה"אני" שלך אני בא? כשתמות, איפה יהיה ה"אני" שלך? אם אתה שואל בכנות, "מה אני?" במוקדם או במאוחר, תיתקלו בקיר שבו כל חשיבה היא מנותקת.

אנחנו קוראים לזה "לא יודע." זן הוא תרגול התודעה "שאינה יודעת" רגע אחרי רגע ובכל מקום.
כאשר הולכים, עומדים, יושבים,  בזמן שכיבה, דיבור, שתיקה  בזמן שהנך נע, נח.  בכל עת, בכל מקום,
בלי הפסקה – מה זה? תודעה אחת היא אינספור עידנים. מדיטציית זן פירושה תרגול התודעה שאינה יודעת, כאשר אנו שוהים ב"לא יודע". החשיבה נקטעת, נעצרת, נאלמת. ברגע זה אנו שבים לטבענו האמתי שהוא שקט אינסופי וחופש מוחלט.
מתוך כך כאשר אנו עושים משהו, אנו עושים מכל הלב 100% כל כולך בעשייה.

בעת נהיגה, רק לנהוג; כאשר אוכלים, רק לאכול, כאשר עובדים, רק לעבוד. לבסוף, התודעה שלך מתבהרת. ואז אתה יכול
לראות את השמים, רק כחול. אתה יכול לראות את העץ, רק ירוק. התודעה שלך היא כמו מראה נקייה. אדום מגיע,
המראה היא אדומה; לבן מגיע המראה היא לבנה. אדם רעב מגיע, תן לו משהו לאכול. אדם צמא מגיע, אתה תן לו
משהו לשתות. תודעה זו מלאה באהבה וחמלה למען כל הברואים.

 זן בודהיזם

רק לתרגל את טבעך

סיפור זן על זן בודהיזם מצויירההיסטוריה מתחילה עם הבודהה אשר למד לפני 2,500 שנה. הוא היה נסיך והיה אמור לימים לשלוט על כל הודו, אך הוא בחר לחקור פנימה ולגלות את התשובה לשאלה:
למה בני אדם חייבים לסבול? ואיך להשתחרר מהסבל?
לאחר שהתעורר לטבעו האמתי ( דממה אינסופית מלאה באהבה וחמלה ) הבודהה החל ללמד את תלמידיו שהכל ארעי וריק ואיך להגיע לנירוונה. הוא הרצה בכל מקום ברחבי הודו במשך 45 שנה ותלמידיו פשוט עשו ותרגלו את מה ששמעו. לא הייתה כתיבה, לא ספרים ולא דיונים, לא בדקו את דברי הבודהה, פשוט עשו.
בודהיזם בתקופה ההיא הייתה תרגול מדיטציה וחווית הנירוונה הייתה החוויה העמוקה מכל. ההשגה הגבוהה הייתה- אני זה היקום, היקום זה אני. להפוך את התודעה ליקום כולו.

מריקות מתעוררת צורה אמתית

לאחר שהבודהה הסתלק. תלמידיו נאספו וכתבו מה הבודהה אמר למען הדורות הבאים. כתבים אלו נקראים סוטרות. כל סוטרה מתחילה "זה מה ששמעתי מפי הבודהה…". עם חלוף השנים, לאחר מות הבודהה, תלמידיו יצרו את מה שנקרא היום "המהיינה" אשר מלמדת שמריקות באה צורה אמתית, וזו האמת. אם אתה שומר על תודעה ריקה אז תודעתך צלולה, כל דבר פשוט משתקף על תודעתך הצלולה. לימוד זה נהיה הלימוד הגבוה ביותר וניתן לקרוא אותו בסוטרות כמו לוטוס סוטרה, סוטרה Platform.
כשאסכולת ה"מהיינה" נלמדה היו הרבה דיונים והרבה דעות "הבודהה לימד את זה", "לא הבודהה לימד את זה". הבודהיזם הפך מתרגול הדרך ללמידת הדרך- מתרגול מדיטציה והקשבה לבודהה לקריאת ושינון ספרים וסוטרות. לימוד הסוטרות הפך יותר חשוב מתרגול טבעך האמתי. דיונים ולדבר על הלימוד הפך יותר חשוב מלחיות את טבעך האמתי.

תרגול אי- הידיעה

זן בודהיזם וכתב יפניבמשך השנים אחרי מות הבודהה, אנשים רק למדו את הסוטרות נולדו אסכולות שונות בבודהיזם והן לא קיבלו אחת את השנייה.
לפני 1,500 שנה בודהידהרמה שהיה הפטריאך ה- 28 במספרו מהבודהה, המורה החי בדור שעדיין נשא את הגלימה והקערה של הבודהה כסימן להיותו המורה, הלך לסין ללמד בודהיזם. כשהגיע לסין הוא ראה שהבודהיזם כבר הגיע 300 שנה קודם ובסין הבודהיזם לא היה טהור- לא תרגלו, רק למדו מה הבודהה אמר, התפללו לבודהה ובקשו בקשות. "התפלל וקבל אושר לחייך". אנשים עסקו בצבירת חסד לחייהם. שבודהידהרמה הגיע לסין הוא ראה שהמהות, העיקר אבד.
ולכן החל לשנות זאת. ישנו סיפור מפורסם – כשבודהידהרמה הגיע לסין, הקיסר ביקש שבודהידהרמה שיבוא ללמד אותו. הקיסר סיפר לבודהידהרמה שהוא בנה אינסוף מנזרים, העתיק אינספור סוטרות וסיפק אוכל ולבוש וכל מחסור לאינסוף נזירים ואז הוא שאל את בודהידהרמה 'כמה חסד הוא צבר'?, בודהידהרמה השיב "שום חסד". זה היה ערעור היסודות של 'התפלל וקבל אושר' או הדרך לצבור חסד. הקיסר אז שאל "מה הלימוד הקדוש והנעלה ביותר?", בודהידהרמה השיב "ריקות עצומה ללא שום דבר מיוחד בה".
הקיסר היה נבוך ומבולבל אז הוא שאל "מי עומד לפני"? או במילים אחרות "מי אתה"?
בודהידהרמה השיב "לא יודע" ועזב בודהידהרמה עזב והלך לצפון סין, חי במערה 9 שנים ליד שאולין.

חיבור ישיר מיינד למיינד

לאחר 9 שנים יואי-קו, הפטריאך הבא לעתיד, ניגש למערה לפגוש את בודהידהרמה והתחנן "בבקשה למד אותי את הדרך".
בודהידהרמה השיב "גם אם אספר לך, לא תאמין לי". יואי-קו, בכדי להראות רצינות רבה, חתך את הזרוע שלו והגיש אותה לבודהידהרמה ואמר "מורי,
הכאב הוא איום, תודעתי בכאב איום, אנא השקט את תודעתי". בודהידהרמה השיב "תן לי את תודעתך ואשקיט אותה עבורך".
יואי-קו חיפש במשך עשרה ימים. חיפש וחקר היכן התודעה שלי? לבסוף התייאש ושב למאסטר ואמר "מורי, אינני מוצא דבר".
בודהידהרמה השיב "אני כבר השקטתי את תודעתך". יואי-קו שמע מילים אלו וחווה שחרור וחופש.
זה היה הלימוד הראשון בזן – תקשורת ישירה תודעה אל תודעה, המורה והתלמיד נהיים לאחד. המורה והתלמיד חולקים את אותה תובנה.
העברת הדהרמה עוברת מתודעה לתודעה.
דוגמא נוספת – הפטריאך הרביעי היה מאוד חולה כאשר היה בן 13. הבודהיסטים בעירו נהגו להיפגש בבית העירייה, לאכול ולשמוע הרצאת דהרמה אך הוא היה כ"כ חולה שלא יכל להגיע.
יום אחד המסטר בא לבקרו, הנער אמר "מסטר, יש לי קארמה קשה מאוד. כנראה בגלגול קודם עשיתי הרבה מעשים רעים וצברתי קארמה רעה ולכן בגלגול הזה אני חולה.
בבקשה מאסטר שחרר אותי מהקארמה הקשה והכבדה הזו כדי שאוכל ללמוד דהרמה". המסטר השיב "יש לך קארמה קשה? אני אקל עליך. הראה לי את הקארמה הקשה
שלך ואקח אותה ממך!". הנער חיפש וחיפש אך לא מצא. אמר למסטר "אינני מוצא את הקארמה הקשה שלי", המסטר השיב "אני כבר שחררתי את הקארמה הקשה שלך, אינך חולה".
כל החולי נעלם והוא חווה תובנה עמוקה "אם אני לא חושב אני חולה, אז אני לא חולה. כך נהיה לתלמידו של המסטר ולימים נהיה הפטריאך ה- 4.

אל תיצור דבר

ההתפתחות הבאה בלימוד היה עם הפטריאך ה- 6 אשר לימד "אם אין סיבה, אין תוצאה", במילים אחרות או בשפת הזן – אל תיצור דבר, הישאר ריק וראה בעצמך שאין בעיה.
הוא כתב שיר למורו שהראה את תבונתו העמוקה: "התבונה היא ללא שורש/מקור, המראה הצלולה ללא עמדה (דבר שיחזיק בה). במקור כלום, היכן האבק יכול להישאר?"
(ללא ה'אני' האשליות מתפוגגות). כשהוא נתן למורו את השיר, מורו הסמיכו להמשיך את הדרך. כך הוא הפך להיות הפטריאך ה-6.

תחילתו של תרגול הקונג-אן

(אירועים פומביים ושאלות פארדוכסאליות ) סיפורי מורים ותלמידיהם החלו להתפרסם ולהיות השיחה היומית – הם סופרו כטיפים ושאלות אשר נקראות 'קונג-אן' לתלמידים.
וכך הלימוד עבר מדור לדור כמו בסיפורים הבאים: הפטריאך ה- 6 מפורסם בזכות קוגנ-אן זה:
שני נזירים מסתכלים על דגל מתנופף ברוח והחלו להתווכח מה זז?. אחד אמר "הדגל זז", השני אומר "לא, זו הרוח שזזה".
הפטריאך ה- 6 שעמד והתבונן מהצד שמע אותם ואמר "לא הדגל שזז ולא הרוח שזזה אלה התודעה שלכם זזה".
פה נולדה השאלה מהי התודעה? ומה טבעה? זהו לימוד ישיר לתודעה.
כשהפטריאך ה- 7 לעתיד הופיע בפני המאסטר, שאלו המסטר "מאין באת?", "באתי מהעיר צ'ונג". שאל אותו המסטר "מה הדבר שבא מצ'ונג?"
לא ידע הפטריאך ה- 7 לענות, פשוט חווה 'לא יודע'. בזן אומרים שפה החלו נזירים לשבת עם השאלה 'מה אני?' אך במקור גם הבודהה, בודהידהרמה והפטריאך ה- 6,
ישבו כולם ושאלו 'מה אני?' וענו "לא יודע". 8 שנים ישב וחקר מה הדבר שבא מצ'ונג? אחרי 8 שנים הוא חזר למאסטר ואמר בוודאות מוחלטת. אפילו להגיד שזה דבר, זו טעות.
מיד הפטריאך ה-6 הסמיכו. אחריו הגיע הפטריאך ה- 8 מה-גו' אשר לימד לשאלה 'מה זה בודהה? (האמת) שהתודעה שלנו היא בודהה ובודהה היא התודעה שלנו.
לאחר מכן שינה ואמר "אין תודעה, אין בודהה". בודהה זה לא דבר, זה לא תודעה, אז מה זה?
ישנו סיפור מפורסם על מה-גו' ותלמידו פה-צ'אנג. שניהם טיילו בשדה מחוץ למנזר וראו אווזים עפים מה-גו' שאל "לאן האווזים עפים?",
פה-צ'אנג ענה "האווזים עפים צפונה!". "צפונה?" אמר מה-גו' וצבט בחוזקה את אפו של פה-צ'אנג.  אשר צווח מרוב חוזק הצביטה. באותו הרגע פה-צ'אנג חווה הארה.
באותו הרגע לא היה צפון בתודעה שלו. כשהם חזרו, פה-צ'אנג.  עדיין ייבב מהכאב באף. חבר שאל אותו "למה אתה מייבב?", פה-צ'אנג השיב "לך ושאל את הזן מסטאר".
אז החבר הלך למסטר ושאל למה פה-צ'אנג מייבב? מה-גו' השיב "לך ושאל את פה-צ'אנג". החבר חזר ואמר המאסטר אמר לשאול  אותך.
פה-צ'אנג. החל לצחוק. החבר אשר חשב שפה-צ'אנג. השתגע, עזב אותו. לייבב על דבר או לצחוק עליו, זהה או שונה?

ענה בפשטות, תשובה ישירה לשאלה

לאחר פה-צ'אנג חלה עוד התפתחות- הגיעו עוד מורים רבים, הופיעו מורים כמו: אן-קוק, לין-צ'י, אול-מון, תו-באן, דה-ווי, וי-סאן ועוד'. לשאלה 'מה זה בודהה? מהי האמת?'
נהיו הרבה תשובות אפשריות. מורה אחד אמר: "חרא יבש על מקל", אחר לימד "3 ק"ג פשטן". ותשובתו המפורסמת של גו'-שו לשאלה: למה בודהידהרמה הגיע לסין?
"עץ הברוש עומד בגינה". אלו היו תשובות פשוטות וישירות, ישרות לנקודה. לאחר מכן התפתחו 5 בתי-ספר לזן. טכניקות רבות הופיעו. הרבה אינטלקט והרבה פילוסופיה הופיעה.
שאלות רבות אשר נקראות "מקרים ציבוריים- דיאלוגים בין מורה לתלמיד תועדו בכמה ספרים. שאלות אלו ותרגול הזן הפך להיות רק של הנזירים והתרחק מן האדם הרגיל.
אנשים החלו לחפש משמעות נסתרת מאחורי המילים והשאלות של המורים הגדולים.

לחולל קסמים

הזן הפך מורכב ומרוחק מאנשי היום-יום רק העילית למדו. התחילו להופיע פתגמים כמו: "תרנגול העץ בוכה, נמר האבן עף בשמים". רוב האנשים לא הבינו. הזן התרחק יותר ויותר.
בזן אומרים:" השיער שלך מופיע גבוה מהראש שלך". (שיער בזן/ בודהיזם משמעותו בורות). שאלה שהתעוררה באותה תקופה בסין:
האם ראית את הקרניים של הארנב? שוב אנשי היום-יום לא הבינו דיבור זה. הזן החל לחפש משמעויות נסתרות מאחורי המילים. מכיוון שהמילים לא ביטאו שום משמעות.
זה התחולל לזמן מה ואז הלימוד התחדד וחזר להיות שוב ישיר. בקוריאה, מורי היקר זן מאסטר סונג-סאן שם דגש על כך, ולשאלה מה זה בודהה? הופיעו תשובות כמו
כשהאביב מגיע, הדשא צומח מעצמו. או לשאלה מהי האמת? השמיים כחולים, העצים ירוקים. הלימוד חזר לשקף את האמת כפי שהיא ולחבר פעולה נכונה.

פעולה נכונה מתעוררת מתוך האמת

בזן אנו שואלים: מהו טבעי האמתי? ומהי הדרך האמתית? זהו עדיין הלימוד ביפן, קוריאה ובסין. אנו מתחילים ללמוד את טבענו האמתי ואת הדרך האמתית/ הנכונה.
הכוונה דרך שמיטיבה עבורך ועבור היקום כולו. במילים אחרות מהי הפעולה הנכונה של האמת? מהי הפעולה הנכונה של טבעך האמתי?
הפעולה הנכונה של חווית טבענו האמתי מאוד חשובה. אנו פועלים מתוך אהבה וחמלה למען כל הברואים. החקירה העצמית עברה הרבה שינויים עם כל המורים הגדולים בדרך
וכיום אנו חוקרים את אותן שאלות בסיסיות ששאלו כל המורים 'מה אני? מאין באתי? ולאן אני הולך?'.
בבתי ספר שונים בזן הפוקוס שונה. חלקם מתמקדים בחוויית הארה- מהי הארה? הם רוצים להשיג את האמת, אך לא תמיד מחברים את הלימוד, התרגול והיישום לחיי היום-יום שלנו.
דרך הזן היא סוג של מהפכה. הלימוד, התרגול והיישום חשובים לחיינו. השאלה שאנו רוצים לשאול היא: איך אנו מחברים את הדרך לחיינו? ואיך התרגול שלנו עוזר לכל הברואים?
אם זה עוזר לך, זה יעזור לאחרים, יעזור לכל העולם. כך הלימוד והתרגול שלנו יוצר שלום עולמי. ישנם הרבה מאוד דעות בעולמנו, היקשרות לדעותינו גורמת לנו סבל רב.
לכל דת יש את הדעה שלה, גם לכל אדם יש לו את דעתו. אנו נקשרים לדעות מכיוון שאנו חושבים שהן הכי נכונות וצודקות. מורי תמיד אמר "זוהי המחלה של עולמנו, כך
אנו מפצלים את עצמנו מהעולם מאוד חשוב שנתעורר, נניח לדעותינו ונעשה שלום. זהו שלום עולמי אשר מתחיל מהשלום הפנימי.

מורה זן ( דהרמה מאסטר )

תלמיד שקיבל אישור מזן מאסטר ללמד את דרך הזן –

הכוללת את הלימוד הישיר לעצמך, טכניקות המדיטציה, הכלים, העקרונות הבודהיסטים ושאלות הזן המביאות לראיה נכונה ופעולה נכונה בחיי היום-יום.

זן מאסטר

לאחר שש שנים לפחות של המשך תרגול ולימוד כמורה זן.

התלמיד (מורה הזן) מוזמן להתעמת עם זן מאסטרים מבתי ספר שונים בזן ולקבל את אישורם – כך לבסוף הוא מוסמך להיות זן מאסטר בעצמו.

תמיר נזיר זן לשעברנזיר זן

אדם שבחר לקחת עליו את כללי הנזירות בהם הוא מתנזר מיחסים אינטימיים, אלכוהול ועוד'. הנזיר מקדיש את חייו
בין אם לתקופה של מספר שנים או כל חייו ללמוד את עצמו וללמד אחרים.

.

מרכז זן

מרכז זן בו מתרגלים, לומדים ומיישמים את דרך הזן והבודהיזם – בה מפתחים שלווה, חופש ופעולה מיטיבה. במרכז שלנו אנו שמים דגש על הלימוד, תרגול המדיטציה ופעילות קהילתית ביחד.

סיפורי זן

לצפייה בכל סיפורי זן