סיפור אישי – גילוי היופי הקיים בכל

//, סיפורי זן/סיפור אישי – גילוי היופי הקיים בכל

ברצוני לשתף אתכם בסיפור אישי שחוויתי 
אני לא אשכח את הפעם הראשונה שהתחלתי לחוש ביופיים של החיים.
העבודה נעשתה דרך הגוף.
חייתי במנזר ואט- סוואן- מוק דרום תאילנד.
קיבלתי קוטי- בקתה קטנה כ- 6 מ"ר, ביער והנחיה הראשונה שקיבלתי, 
זה להקשיב לגוף, לצלילים ולחוויה רגע אחרי רגע.

משחק ששיחקתי עם עצמי זה לתפוס בעין את בעל החיים שמפיק את הצליל שאני
שומע ומיד לראות איך זה משפיע על הגוף שלי.
זה מדהים איך הגוף מגיב ברגע שהוא תופס את האובייקט
לפעמים העין תפסה לטאה ולפעמים נחש או ציפור על צמרות העצים,
והגוף מגיב בהתאם.

לאט, לאט חושיי התחדדו ולא היה צליל או תנועה במרחב שנעלם מעיניי.
ביער עם הזמן למדתי להכיר את העונות השונות, 
להקשיב לסיקאדות (מעין צרצר שמתפתח כל 17 שנה) בלילות הקיץ החמים.
ללכת בבוץ בעונת הגשמים, לחוות רוח יבשה וקרירה בעונה הקרה.
לראות כול יום זריחה ושקיעה, לעקוב אחר הירח יום אחרי יום.

למדתי לחיות בבקתה עם עוד חרקים. 
הבחנתי שלכול יצור חי יש תהודה משלו.
למשל החרקים המעופפים עפים בדרך ייחודית לכל מין.
בדקתי וחקרתי את גופי, נשארתי ער לילות שלמים לתרגל וחוויתי עייפות 
בגופי. אכלתי פעם ביום ובהתחלה אכלתי המון כי פחדתי מהרעב,
אך עם הזמן העין והבטן הסתנכרנו.

למדתי לעבוד עם הכאב מתוך ישיבה ממושכת ברגלים מסוכלות,
למדתי להירגע לתוך הכאב, להמשיך לנשום לתוך הכאב ולהרפות.
וכך גיליתי את היופי שקיים בכול, בכול רגע.

 

28 ימים של תרגול מיינדפולנס

2018-11-01T10:00:22+00:00