מסופר על אדם שדמות הצל שלו כל כך הפריעה לו והוא היה כל כך לא מרוצה

מעקבות הרגלים שלו, עד שהוא החליט להיפטר סופית משניהם.

השיטה שהכי נראתה לו, היתה להימלט מהם.

אז הוא התעורר בוקר אחד והתחיל לרוץ.

לתדהמתו, בכל פעם שהוא הניח את את כף רגלו על הקרקע, הוא שוב ראה עקבות.

והצל שלו רדף אחריו מבלי שום קושי, ולמרות החוכמתו.

הוא ייחס את הכישלון שלו לעובדה שהוא לא רץ מהר מספיק.

 

אז הוא רץ מהר יותר ואז מהר יותר מבלי להפסיק לרוץ עד שיום אחד נפל ומת.

הוא נכשל להבין שאם הוא היה הולך אל עבר הצל, הצל היה נעלם.

ואם הוא היה יושב ולא זז, לא היו לו שום עקבות.

 

💡 כשאתה מביט בפחד, הוא נעלם.

כשאתה יושב במרכזו, אתה רואה את טבעו – הוא פרי דמיונך!

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>