מורה זן אימץ כלב, הכלב של המורה אהב את זמן האיכות

עם בעליו והיה מחויב בכל גופו למשחק עם המאסטר.

הכלב אהב להביא מקל, ואז לרוץ בחזרה, מכשכש בזנבו, ומחכה למשחק הבא.

ערב אחד, המורה הזמין את אחד מתלמידיו המבריקים להצטרף אליו

– צעיר כל כך אינטליגנטי, שהטריד אותו הסתירות שבעקרונות הבודהיזם.

"עליך להבין", אמר המורה, "שמילים הן רק מדריכי-דרך,

לעולם אל תניח למילים או לסמלים להפריע לאמת, הנה אני אראה לך".

הלך וקרא המורה לכלבו המאושר.

"תביא לי את הירח" אמר לכלבו והצביע על הירח המלא.

"איפה הכלב שלי מסתכל?" שאל המורה את התלמיד המבריק.

"הוא מסתכל על האצבע שלך."

חייך המורה ואמר "אל תהיי כמו הכלב שלי,

אל תבלבל את האצבע שלי עם הדבר אליו אני מכוון,

כל המילים הבודהיסטיות שלנו הן רק מדריכי דרך,

אז אל תיצמד למילים ולהסברים אלה ראה לאן הם מכוונים אותך".

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>