אווזי הבר

קיים סיפור זן מפורסם על מה-ג'ו ותלמידו פֶּי-צ'אנג.
הם טיילו בשדה מחוץ למנזר וראו אווזי בר עפים.

מה-ג'ו שאל: "לאן האווזים עפים?"
פי-צ'אנג ענה: "האווזים עפים צפונה."

"צפונה?" אמר מה-ג'ו וצבט בחוזקה באפו של פי-צ'אנג.
פי-צ'אנג צווח מעוצמת הכאב ובו-ברגע חווה הארה.
ברגע ההוא לא היה צפון במיינד שלו.

הארה אינה בהכרח חוויה של אקסטזה
והתרוממות רוח, אלא משמעותה להיות אחד
עם הרגע הזה.

מה-ג'ו צבט באפו של פי-צ'אנג, וכך הוא לקח לו
את ה"צפון" מהמיינד והשאיר אותו עם אווזי הבר העפים.
כלומר – עם האמת של הרגע.

💡 מוסר השכל:
עד לנקודה זו הדרך שהמורים נקטו היתה השבת התלמיד לרגע שלפני החשיבה, וכתוצאה מכך – לגרום לו לחוש אחדות עם הרגע. לכך שאפו, זה היה הלימוד. תלמידים הרבו למדוט בהרים, בטבע, מתוך חתירה להיות אחד עם הרגע.

אולי יעניין אותך גם:

• מחשבות טורדניות
• סדנת מיינדפולנס
• מיינדפולנס
• קורס לשוב לעצמי