שלום אנשים יקרים ושותפים לדרך
אחד המשפטים המעוררים בסוטרת הלב:
ללא מחסומים אין פחדים.
כולנו רוצים להיות חופשיים אך כשאנו מתבוננים מקרוב,
אנו רואים שאנו הדיקטטורים הגדולים ביותר.
תראו מה אנו עושים לעולם ומה אנו עושים לעצמנו.
אנו חיים בגן-עדן והופכים אותו בעקביות לגיהינום.

הסיפור זן הראשון ששמעתי לפני 25 שנה שהתחלתי בדרך הזן היה על פחד.
חבורה עזה ומפחידה של סמוראים רכבה באזור כפרי,
והביאה פחד ופגיעה בכל מקום אליו הגיעה.
כשהם התקרבו למנזר, נמלטו כל הנזירים במנזר מלבד הזן מאסטר.
כאשר חבורת הלוחמים נכנסה למנזר,
הם מצאו את אב המנזר יושב בחדר המדיטציה בתנוחה מושלמת.
גנרל החבורה העז והוציא את חרבו ואז אמר:
"אתה לא יודע מי אני?
אני מסוג האנשים שיכולים להרוג אותך עם החרב שלי בלי להניד עפעף?
המאסטר הגיב, "ואני, אדוני,
אני מסוג האנשים שיכולים למות על ידי החרב בלי להניד עפעף."

שנים התבוננתי בסיפור הזן, הבנתי שהזן מאסטר אינו נאחז אפילו בחיים
ולכן אינו מפחד מהמוות. איזה חופש המאסטר מגלם.
למעשה המאסטר כבר הרג את הגנרל.

בתרגול המדיטציה אנו מביטים מקרוב: מה זה פחד?
איך הפחד נוצר?, איך אני מפחיד את עצמי?
אז מתגלה לנו המחסום וככל שאנו מעכלים זאת,
המחסום מתפרק והפחד נעלם.

אני מצרף לכם סרטון קצר על אין מחסום, אין פחד.

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>