בילדותי הייתי חולמת שעות על העתיד,
זוכרת עצמי יושבת שעות ומדמיינת מה יהיה,
ממציאה תמונות עתידיות של הרמוניה, אהבה, התרגשות.
בשלב מסוים החלומות על העתיד שלא התקיים התחלפו לפחדים מהעתיד לבוא,
פחד שיגידו לי לא,
פחד שלא אצליח,
פחד שיעזבו…
ואז הפחדים התחלפו לספקות,
לכל מקום בו הלכתי הצטרף הספק,
ספק ממה יהיה,
ספק האם להאמין,
ספק שבכלל אפשרי אחרת…
ומהספק נולדה הבדיקה- איך הייתי?
אחרי כל פעולה , כל משפט, כל בחירה
בדקתי האם היתה נכונה, מחפשת את טעותה או אישורה…
בדיקה היא התעסקות בלתי פוסקת במה שהיה,
במה שכבר עבר.
וכך כל רגע נצבע בבדיקת העבר , מול ספק ופחד על העתיד להגיע…
כך חייתי אני,
ככה חיים מרבית בני האדם,
נודדים בין עבר לעתיד.
בין ספק לפחד לדאגה.
מתוך תפיסה זאת אנחנו יוצרים בראש תהליכים,
מחכים לרגע המתאים להניע רצונות,
מחכים למוכנות מלאה ומושלמת לצאת לפעולה…
חיים בתהליך ויכולים להישאר בהמתנה תמידית!

משפט זן אומר:
העבר כבר עבר והעתיד הוא חלום.

החיים אינם תהליך,
הם לא אימון או התנסות,
החיים הם רק הרגע הנוכחי הזה והזה והזה…
כל רגע מחדש.

מה יקרה אם נעלים את מחשבות העבר והעתיד שלנו?
מה יקרה בחיינו אם נוותר על התהליך שיצרנו בראשנו לדברים?
מה יתאפשר בחיינו?

במדיטציה אנחנו חווים ׳אין תהליך׳
במדיטציה אנחנו חווים את הרגע הזה במלואו,
לומדים ומעכלים את השחרור מהחשיבה על העבר ועתיד.

אמר מורה זן :
מה שהינך עכשיו זה מה שהיית,
מה שאתה זה מה שתהיה.

לחזור לרגע זה להשתחרר מכבלי העבר וליצור עתיד של חופש.

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>