נזיר אחד היה אחראי על הגן של מנזר זן מפורסם.

העניקו לו את התפקיד בגלל שאהב מאוד את הפרחים, השיחים והעצים.

על יד המנזר היתה בקתה, קטנה בה חי זן מאסטר זקן.

 

יום אחד, כאשר הנזיר ציפה לבואם של אורחים חשובים,

הוא הקדיש תשומת לב רבה יותר לגן. הוא ניכש את העשבים, גזם את השיחים,

הסיר את הטחב ובילה זמן רב באיסוף עליי הסתיו היבשים לערמות.

תוך כדי עבודתו, המאסטר הזקן צפה בו בעניין רב מעבר לגדר הגינה.

כאשר סיים, עמד הנזיר והביט בהערצה על עבודתו.

 

"האין זה נפלא", הוא קרא לעברו של המאסטר הזקן.

"כן" ענה הזקן, "אבל משהו חסר. עזור לי לעבור את הגדר ואתקן זאת עבורך".

לאחר היסוס, הנזיר הרים את הזקן אל מעבר לגדר.

 

לאט לאט התקדם הזקן לעבר עץ שניצב במרכז הגן, אחז בגזעו וניער אותו בחוזקה.

גשם של עלים התפזר בכל הגן. "הנה" אמר הזקן, "אתה יכול להחזיר אותי עכשיו".

הכול כבר שלם כפי שהוא בין אם העלים על הקרקע או בערמות.

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>