רִיוֹקָאן הקדיש את חייו ללימודי זן.

יום אחד שמע שאחיינו, למרות האזהרות של קרוביו, מבזבז את כספו בהימורים ואלכוהול רב.

ולאור העובדה שהאחיין תפס את מקומו של ריוקאן בניהול נכסי המשפחה,

דאגה רבה התעוררה, המשפחה בקשה מריוקאן לעשות משהו בנושא.

ריוקאן נאלץ לנסוע דרך ארוכה על מנת לבקר את אחיינו, אותו לא ראה שנים רבות.

נראה שהאחיין היה מרוצה לפגוש את דודו שוב והזמינו להישאר למשך הלילה.

 

כל הלילה ריוקאן ישב במדיטציה, לפני שעזב בבוקר הוא אמר לצעיר: "אני זקן, ידי כה רועדות.

האם תוכל לעזור לי לקשור את שרוכי סנדל הקש שלי?"

האחיין עזר לו בחפץ לב. "תודה רבה", סיים ריוקאן, "אתה מבין, בן אדם מזדקן ונחלש מדי יום. שמור על עצמך היטב".

אז ריוקאן עזב, מבלי לומר מילה על ההימורים או על תלונותיהם של קרוביו,

אבל מאותו בוקר והלאה, ימי ההוללות של האחיין הסתיימו.

 

💡 לא תמיד צריך "לדבר על זה" לפעמים המסר עובר כבר במבט או בהוויה.

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>