דרך הלב

שלום אנשים יקרים ושותפים לדרך.
בימים אלו לקראת הבחירות,
אני פוגש הרבה אלימות, מתח וכעסים
בין הפוליטיקאים, דרך המדיות השונות
ועד אלינו אנשי היום-יום.

הלימוד שלנו עוסק בחמלה ובתבונה
כדי שנגיש את הרעיונות, והרצונות שלנו
מתוך ערך וכבוד לזולת.

צרפתי לכם מאמר שמורי היקר זן מאסטר
צו'נג-אן סונים כתב לפני שנים על חמלה.
וסרטון על האיזון שבין חמלה לתבונה.

מהי חמלה?

חמלה היא מקום בו מילים לגמרי אינן מתאימות.
מקום בו נצטרך להקשיב אחד לפעימות לבו של השני,
על מנת להגיע לתשובה.
דבר זה יקנה לנו חוויה שמשמעה כיצד "להרגיש את מה שאתה מרגיש".
שיתוף רגשות הינו הפונקציה הבסיסית של חמלה, אלא שההגדרה אינה נגמרת בכך.
ניתן לרדת עמוק יותר מהרגש, עד שנגיע באמת למהות האמיתית והמשותפת שלנו.

מדוע אנו זקוקים לכך?

האינטלקט, הרציונל והחשיבה האנליטית והלוגית שלנו,
עושים אותנו לאינדיבידואלים שאנו חושבים שהננו,
בהרבה מאוד דרכים. אנו מעצבים את הזהות שלנו ע"י
ההכרה החדה והקטגוריאלית, ואנו זקוקים למשהו
שמקרב אותנו ברמה עמוקה יותר ונצחית, על מנת
למצוא את המכנה המשותף לקיומנו יחד.

כשאנו חושבים, במהרה אנו מתחילים לדבר. אם אנו
רוצים למצוא את המהות המשותפת שלנו באמצעות תרגול חמלה,
עלינו להיות בדממה. תחילה להתבונן, לאחר מכן להרגיש,
במידת הצורך לחשוב, ולבסוף – לדבר.
לפעול בהתאם לנסיבות של האדם או של אנשים אחרים
ולא בהתאם לנקודת המבט ולאינטרסים שלנו.

כשאנו מתרגלים חמלה בדרך הנכונה, אנו מגיעים לטבענו האמתי,
ואנו מרגישים באופן מהותי את הקשר הקיים בין כל בני האדם.
כאשר קיר האגו מתמוטט, מערכת היחסים החומלת והנצחית פורצת קדימה,
ואנו מבינים את התלות ההדדית הקיימת בין אדם לאדם.

אם אתה סובל – אני סובל, אם אתה שמח – אני שמח.
זוהי ההופעה הראשונה של חמלה אמיתית, ולא סתם מצב רגשי.
רגשות אינם מספיקים. ניתן לראות הרבה תרבויות ואינדיבידואלים
שיש בהם הרבה רגשות, אך לא חמלה: רק הרגשות שלי הם החשובים,
אך אלה של אחרים הם זניחים, ואפילו נחשבים ללא קיימים.

חמלה מניבה תבונה, כיוון שהיא משנה את היחסים שלך עם החשיבה שלך.
אתה לא רק רוצה להיות "צודק", אלא אתה מאפשר לאחר או לאחרים להיות צודקים,
לא כדבר אשר פועל נגדך, אלא כדבר שמשלים ומעשיר את התייחסותך לעולם.

ברמה היום יומית, אינטליגנציה רגשית, רגישות, וחשיבה לא שיפוטית, מספיקות
בכדי להפגין את הרמה הנדרשת של חמלה, על מנת שהסביבה שלך תחשיב
אותך כ"אדם טוב".
בעוד שזה בסדר גמור ואף רצוי, עלינו לרדת עמוק יותר בכדי לטפל בבעיות שהיו שם,
בלתי פתורות במשך דורות.

וכל זה למה בעצם?

נראה כי אנו משתמשים בכלים הלא נכונים למטרה הנתונה.
אנו חושבים – בזמן שצריך להרגיש, אנו מדברים – בזמן שצריך לשמור על דממה,
אנו לא פועלים או פשוט מהססים – כאשר יש צורך לתת עזרה בלתי אנוכית.
זוהי הסיבה מדוע צלילות התודעה וחמלה ספונטנית, בלתי אנוכית ובלתי מוגבלת,
זקוקים למדיטציה בכדי להופיע. רק באמצעות החוויה של שלמות,
ריקות וצלילות, ניתן להשיג את הידיעה שהמהות שלנו זהה ושווה,
ורק המחשבות, הרגשות, הדיבור והפעילויות – שונים זה מזה.

זו החוויה שנמצאת מעבר למילים ולדיבור, המתעלה על כל הדוקטרינות,
ויכולה לשנות את כל בני האדם. אתם עשויים להיזכר בטרנספורמציה
שעברו חלק מהמורים הגדולים ביותר של האנושות,
ובכך להבין כי כל אחד מהם עבר בדרך של השגת חמלה בלתי אנוכית.
מורים אלו שילבו, בצדק, את החופש מה "אני" יחד עם חמלה:
רק כאשר הקירות של האינדיבידואל (ה"אני") מתמוטטים,
אנו באמת יכולים לעזור זה לזה.

אם אתה מסתכל על הצד האפל, ניתן לראות כי האסונות
והבלהות הגדולים ביותר בכדור הארץ, נוצרו בידי אותם יחידים וקבוצות
שתחושת החמלה שלהם נעלמה, או שהגיעה לרמה נמוכה באופן קריטי,
שבה חיים או איברים אינם נחשבים, שבה מיליונים מתו או סבלו בשל רעיונות
שרק חיזקו את האגו של קבוצה או של אומה,
לפני שהמשאבים לשאת זהויות כאלה נעלמו.