בזמן שסייסצו (Seisetsu) היה המאסטר
של בית הספר אנגאקו בקמאקורה,
הוא נדרש ללמד באזורים גדולים יותר,
מכיוון שאלה שבהם לימד היו צפופים.

אומזו סייבי, סוחר בעיר אדו,
החליט לתרום 500 חתיכות זהב שנקראו ריו,
לקראת בניית בית ספר מסודר יותר.

את הכסף הזה הוא הביא למורה.
סייסצו אמר: “בסדר. אני אקח את זה."
אומזו נתן לסייסצו את שק הזהב,
אך הוא לא היה מרוצה מיחסו של המורה.

אפשר לחיות שנה שלמה בשלושה ריו,
והסוחר אפילו לא הודה לו על חמש מאות.

"בשק ההוא יש חמש מאות ריו," רמז אומזו.
"אמרת לי את זה קודם," השיב סייזצו.
"חמש מאות ריו זה הרבה כסף," אמר אומזו.
"אתה רוצה שאודה לך על זה?" שאל סייסצו.

"אתה צריך," ענה אומזו.
"למה לי?" שאל סייסצו.
"הנותן צריך להיות אסיר תודה."

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin