פעם אחת חי נזיר שהעריץ מאוד את הבודהה.

הנזיר היה נחוש בדעתו להגיע להארה (להבין את האמת).

הוא נהג לשבת במנזר לפני פסל עץ של בודהה ולמדוט

חודשים רבים חלפו, והנזיר המשיך במדיטציה.

הוא לא הפחית ממאמציו אפילו לרגע קט.

לבסוף הוא הגיע להארה, היה זה בחורף, ומסביב היה כל כך קר

הוא קצץ את פסל העץ לחתיכות והדליק מדורה.

 

💡 אל תיצמד לדבר והייה חופשי.

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin