למי שמטייל ברובעים הסינים בארה”ב

יבחין בפסלים של ברנש בעל גוף הנושא שק פשתן על כתפו.

הסוחרים הסינים קוראים לו בשם ‘הסיני השמח’ או ‘הבודהה הצוחק’.

אותו הוֹטֵיי חי בתקופת שושלת טאנג’.

לא היה לו כל רצון לכנות את עצמו בשם זן מאסטר

או לאסוף תלמידים רבים סביבו. במקום זה היה מסתובב ברחובות עם שק גדול

בו הכניס מתנות וממתקים, פירות או סופגניות.

את כל אלו היה נותן לילדים שנאספו סביבו על מנת לשחק.

 

הוא הקים גן ילדים של הרחוב. בכל פעם שפגש באיש זן היה מושיט את ידו ואומר "תן לי פרוטה".

פעם כאשר עמד לשחק-לעבוד, זן מאסטר אחר הופיע באזור ושאל "מה היא המשמעות של זן?"

הוטיי הפיל מיד את שקו לאדמה בתשובה אילמת.

"אם כך", שאל האחר, "מה הוא המימוש של זן?"

מיד הניף הסיני השמח את השק על כתפו והמשיך בדרכו.

 

💡 פעולה אחת שווה אינסוף לימוד.

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin