פעם אחת זן מאסטר טו-אן ביקר במנזר אחד.

הוא לא לבש באותו היום את גלימת הזן מאסטר שלו, רק בגדי נזיר.

בהיכנסו למנזר פגש נזיר והחל לשוחח עמו.

אותו נזיר לא ידע שהוא משוחח עם זן מאסטר טו-אן.

 

הנזיר בירך את האורח והחל לדבר על מורהו:

"בכל יום מורי עושה 1,000 קידות,

הוא אוכל פעם אחת ביום, הוא לא עזב את המנזר כבר 30 שנה,

הוא תמיד יושב זן, הוא הזן מאסטר הכי טוב בכל המדינה".

טו-אן אמר: "הוא נשמע כמו אדם יוצא דופן,

אני אישית לא יכול לעשות תרגול כזה.

אני לא יכול לתרגל 1,000 קידות ביום אבל המיינד שלי לא עצל.

אני לא יכול לאכול פעם אחת ביום אבל אני אף פעם לא חושק באוכל.

אני לא יכול להישאר באותו מנזר יותר מזמן קצר, אבל לאן שאני הולך אין לי שום מכשול.

אני לא יכול לשבת זן לזמן רב אבל אני לעולם לא נצמד למחשבות”.

 

לאחר ששמע הנזיר את כל זה אמר: "אני לא מבין”.

טו-אן ביקש "לך תשאל את המאסטר שלך”.

הנזיר קד ורץ לספר לזן מאסטר.

רגעים ספורים אחרי, הגיע הזן מאסטר וקד קידה עמוקה לטו-אן

ואמר: "אתה זן מאסטר, בבקשה תן לי להיות תלמידך.

אני נצמדתי לתרגול אינטנסיבי אבל עכשיו ששמעתי את מילותייך הנדיבות, המיינד שלי צלול”.

טו-אן צחק ואמר: "אני לא יכול להיות המורה שלך, אתה כבר זן מאסטר נהדר.

כל מה שאתה צריך זה לשמור על המיינד הצלול והחופשי מהרצון להשיג”.

כשאתה עושה משהו עשה אותו עם כל הלב, אז תהיה חופשי ועצמאי לבוא או ללכת.

לפעול או לחדול. כך העצמאות שלך כבר לא תהיה תלויה בדבר.

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>