" ספר המפתחות לאינטואיציה – 208 קונג אנים "

מבוא: המפתחות לאינטואיציה

פרקטיקת הזן לפיתוח אינטואיציה

לרכישה »

בדרך הזן, שמשמעותה לדעת, לקבל ולהאמין בעצמך, אינטואיציה מוגדרת כיכולת לשלוף בספונטניות ובתבונה את התגובה הנכונה בזמן הנכון. הנחת היסוד של דרך הזן היא שכל האיכויות והתובנות כבר מצויות בתוכנו, ובאמצעות פרקטיקת הזן אנו לומדים כיצד לבטא אותן בחיינו, להמחיש ולממש אותן הלכה למעשה ביומיום. דרך הזן מפתחת את האינטואיציה של "המחפש הרוחני".

קונג-אנים" הם סיפורים המציגים שאלות פרדוקסליות שבמגע הראשוני עימן נראה כי אינן פתירות, אך לאחר התבוננות מעמיקה הן מתבהרות ומובנות, ואף נגישות לשימוש במציאות חיינו. מקור המילה פרדוקס במילה היוונית "פרדוקסוס", שמשמעה מעֵבר (פרה) להיגיון, דעה (דוקסה). כאשר ניצב בפנינו פרדוקס (סוגיה, בעיה, שאלה) אין בכוחו של ההיגיון לפתור אותו, ואז אנו לומדים לשהות עם הפרדוקס, כלומר, להישאר עם השאלה. אם איננו מדלגים ועוברים הלאה, איננו מוותרים, או-אז האינטואיציה, היצירתיות והתבונה הספונטנית מתעוררות בנו. פירוש המילים "קונג-אן" הוא "מקרה פומבי" (case public).

בספר זה נלמד את הסיפורים והקונג-אנים המשמעותיים ביותר שנאספו במהלך 1500 שנה של התפתחות דרך הזן, והם תבונה שהועברה ממורה לתלמיד, מדור לדור. שנים רבות היה הלימוד נגיש אך ורק לנזירים. קונג-אן הינו אירוע שבו, לרוב, מתרחשת אינטראקציה בין מורה לתלמיד; לרוב, במהלך האינטראקציה או אחריה התלמיד חווה הארה (שחרור וחופש אינסופיים). בלימוד הזן שואלים לגבי האירוע שהתרחש שאלות שעוצרות את החשיבה ומאפשרות לנו להקשיב לבטן ולפעול ממנה. חשוב להדגיש שבמקור התבססה דרך הזן לא על קונג-אנים, אלא על מדיטציה בלבד, והמחפש היה מתמסר לדרך ומתרגל יומם וליל עד אשר המיינד היה צלול. אך מיינד צלול ללא הידיעה איך להשתמש במיינד הצלול משול בזן לאילם שחלם חלום טוב בלילה אך אינו יכול לספרו לאיש. אז למעשה הקונג-אנים מלמדים אותנו איך לפעול נכון, איך לפעול ביחד ואיך לפעול למען כל הברואים? נכון. זן משמעו פעולה שמקורה באהבה ובחמלה ומביאה להרמוניה.

המפתחות לאינטואיציה

208 קונג-אנים
100
  • סיפורים המציגים שאלות פרדוקסליות
חדש

לעבודה עם קונג-אן 2 מטרות עיקריות:

פיתוח "סנטר" (מרכז) יציב וחזק, שנסיבות החיים המשתנות באופן תמידי אינן יכולות לטלטלו. בדרך כלל אם המציאות משתנה, המיינד שלנו משתנה. כלומר, אם התעוררה בעיה, כמו פיטורים מעבודה לאחר עשרים שנה או משבר זוגי, אני עלול לדאוג, לפחד ואף לחוש חרדה ושיתוק, ובגלל התחושות והרגשות האלו – יהיו החלטותיי לא נבונות.

סנטר חזק משמעו שאין היצמדות לכל אלו ולכן אין מחסומים ואין פחדים. אתה נשאר בשוויון נפש אל מול כל מה שבא, כל מה שנשאר וכל מה שהולך, וזה הבסיס למטרתו הבאה של הקונג-אן.

פיתוח תבונה אינטואיטיבית, ספונטנית, חדה ומדויקת כדרך פעולה בחיי היומיום. תבונה זו תתבטא בעשייה וכתוצאה ממנה ייווצר אמון בעצמך.

נזיר בא לזן מאסטר ושאל אותו,
"מורי, אתה כל הזמן מדבר על חופש.
בבקשה למד אותי מהו חופש".
המאסטר התבונן היטב בתלמיד ואז שאל,
"מי כבל אותך?"
שמע זאת התלמיד וחווה הארה.

בסיפור זן זה ניתן להבחין באופן שבו המורה משתמש בתבונה לא כדי לענות על שאלתו של התלמיד, אלא כדי להצביע ישירות אל המיינד שלו – המיינד שכובל. תבונתו של התלמיד, שאינה פחותה ממורו, תופסת את הנקודה: רק אני כובל את עצמי.

אירועים רבים בהיסטוריה הבודהיסטית היו בסיס להתבוננות ולחקירה על ידי נזירי זן. בהתבוננות בקונג-אנים (סיפורי ההארה) אנו לומדים את המיינד המואר של המורה והתלמיד. בדרך הזן, אם הבנת השאלה והתשובה של התלמיד תואמות את הבנת השאלה והתשובה של המורה, זהו "חיבור מיינד למיינד". למעשה, התלמיד והמורה הפכו לאחד. הבודהה ישב תחת עץ הבודהי (עץ התבונה) עם שאלות גדולות: "מהם החיים? מהו המוות? מהו המיינד? מהי המציאות? מה זה הרגע הזה? מה זה 'זה'?" שאלות רבות נולדו מסיפורים אלו על הבודהה ומתרגלי זן רבים ששהו בהן בתרגול המדיטציה.

לאורך השנים ועם התפתחות דרך הזן נאספו כ-1700 קונג-אנים. מורי העבר השתמשו בחופשיות בשפה ובמחוות כדי להניח מלכודות לתלמידיהם. אם התלמיד היה צלול וחד, לא היה נופל למלכודת, אלא בן-רגע מבין, תופס את המשמעות האמיתית שעומדת מאחורי הקונג-אן ומשתמש בה.

סיפור זן פשוט מדגים זאת:
זן מאסטר מאן-גונג ישב בחדרו לצד החלון ונהנה מהנוף.
נכנס הנזיר המשרת אותו ובידו קנקן תה.
מאן-גונג אמר, "כל היום אני יושב ולא עושה כלום!
למה אתה מוזג לי כוס תה?"
הנזיר רכן לעברו ושאל, "מורי, אולי תשתה עוד כוס תה?"

הנזיר לא נפל במלכודת המילים. הוא לא נצמד אליהן, אלא נשאר ער לפעולה הנכונה. זה סנטר חזק שלא זז מהמילים של המאסטר.

הקונג-אן מסייע לנו ביצירת איכויות שונות: לדעת את טבענו האמיתי, להבחין באמת ולפעול נכון בסיטואציה. במילים אחרות, קונג-אנים הם הטכניקה ללמד את המחפש הרוחני מהו הכיוון הנכון. קונג-אן מאפשר לנו "לשחרר" את הדעות שלנו – למעשה, להשתחרר מכלא הדעות שלנו. בשעה שאנו משחררים את ההיקשרות לדעות שלנו, המיינד נהיה צלול ורחב כמו החלל. אז פעולה אינטואיטיבית, ספונטנית ומדויקת מתעוררת. תרגול קונג-אן מפתח אמונה גדולה, אומץ רב ו"שאלה גדולה". בעת החקירה של השאלה הפרדוקסלית החשיבה נעצרת, נקטעת, ורצף החשיבה נחתך.

חכם זן אמר פעם: "עשרת אלפים השאלות הן רק שאלה אחת".
שאלה פרדוקסלית, משום שהתשובה עליה מקורה אינו בהיגיון, מובילה אותנו אל "לא-יודע", למצב שבו אין חשיבה כלל, וממנו מתעוררת האינטואיציה לפעולה הנכונה. זהו התרגול הנכון, ויש לבצעו מכל הלב.

חשוב מאוד לא להיקשר לקונג-אן, אלא לראות את הכיוון שהוא מצביע עליו. קונג-אן הוא בסך הכול "אצבע המופנית לכיוון הירח" )האמת(. אם תיקשר לאצבע, לא תראה את הירח. תרגול הקונג-אן מלמד אותנו לשחרר את ההיקשרות לדעות שלנו לגבי הסיטואציה, לפרשנות ולאופן הרגשי שבו אנו חווים אותה. אם משחררים את ההיקשרויות הללו, המיינד שב לפשטות, ואז, כשאנו עושים משהו, אנו פשוט עושים אותו: בעשייה הזאת אין חשיבה, אין סובייקט ואין אובייקט. חוץ ופנים הופכים לאחד. כך אנו פועלים בבהירות ובדיוק רב.

כדי ללמד אותנו תבונה ספונטנית (להקשיב ולפעול "מהבטן") באמצעות הקונג-אנים, השתמש זן מאסטר סונג-סאן במונח "this like" ,"כפי שזה" או "ככה", כלומר הצבעה ישירה. כדאי לזכור שלימוד זה הועבר תמיד במפגש של אחד על אחד ממורה לתלמיד. כדי לתפוס את המשמעות העמוקה של הדברים, אין תחליף למפגש הזה, לדרך ולתרגול.

ננסה בכל זאת להעביר בכתב ולו את הכיוון של הדברים. מאסטר סונג-סאן חילק את ההצבעה הישירה, את המונח "כפי שזה", לארבע רמות:

  1. בהיעדר כפי שזה – Without like this
  2. היה אחד כפי שזה – Become one like this
  3. פשוט כפי שזה – Only like this
  4. רק עשה כפי שזה – Just like this

בהיעדר כפי שזה – Without like this

הרמה הראשונה משמעה: שקט, ריקות אמיתית, דממה מוחלטת, נקודת הבסיס. כניסה בשער תרגול הזן משמעותה לשוב לעצמך. במילים אחרות, להשיב את המיינד לרגע שלפני שהחשיבה מתעוררת. נקודה זו היא טבעך האמיתי וטבעו של כל היקום. אם נכנה אותו טבע, בודהה, אלוהים, אנרגיה, נירוונה, מיינד, הכרה, קדושה או המוחלט – יהא השם שאותו ננקוט אשר יהא – במקור, לנקודה זו אין שם ואין צורה, כיוון שהיא הרגע שלפני החשיבה המבחינה בצורות ונותנת להן שמות. לכן לא ניתן להבין נקודה זו באמצעות השכל.

זן מאסטר נם-צ'ון אמר:
"לחוות ולדעת את טבעך האמיתי אינו תלוי בהבנה או באי-הבנה.
הבנה היא אשליה; אי-הבנה היא אטימות".

אם כך, היחסים הנכונים שלנו עם העולם הזה ועם עצמנו אינם מבוססים על החשיבה, אלא הם מבוססים על היותנו דוממים, שלווים ורגועים. אם ברצוננו לעבור בשער הזן ולדעת את טבענו האמיתי, אם ברצוננו לדעת את הדממה המוחלטת שממנה הכול מתעורר, עלינו, ראשית, ללמוד לחתוך את ההיקשרות למחשבות ולשוב למיינד שלפני החשיבה; לשוב ל"לא-יודע". הדבר הינו בר-השגה ואינו רחוק ממך. פשוט שאל מכל הלב: "מה אני?" מה שיתעורר הוא רק ה"לא-יודע". זהו טבעי האמיתי.

דוגמאות לקונג-אנים שמשמעותם "בהיעדר כפי שזה":
1 .מהי דממה מוחלטת?
2 .הפטריארך השישי חוי-ננג אמר, "במקור כלום". מה זה "במקור כלום"?

בעיתות של מתח גדול או במצב של עייפות קיצונית, התשה, חרדה או דיכאון מצבים שבימינו בני אדם מרבים להתמודד איתם – חשוב ללמוד לשוב לטבענו האמיתי: לשבת בלב הדממה לזמן מה, כך שהחושים עצמם נרגעים – אינם קולטים; המיינד נרגע והחשיבה מתבהרת.

אם נחווה את טבענו האמיתי, את נקודת הבסיס, נחוש רווחה ונגיע למצב יותר הרמוני, קודם כול עם עצמנו: הרמוניה בין האינטלקט, הרגש והרצון, ואז עם המציאות. גם במערכת יחסים, אם אנו תופסים שהאדם שמולנו "איבד את זה" – הוא כועס מאוד או מקנא, מאשים וכן הלאה – חשוב מאוד שברגעים אלה ניכנס לדממה ולא ניגרר למקום שהוא נמצא בו, כלומר, נשוב לנקודת הבסיס, לא נזדהה עם התוכן שאנו רואים או שומעים. נשיב את המיינד לרגע שלפני שהחשיבה מתעוררת. כך נניח בסיס איתן לפעולה נכונה.

היה אחד כפי שזה – Become one like this

אמרנו שלהיות "בהיעדר כפי שזה" פירושו להיות בדממה. להיות אחד כפי שזה, פירושו להיות אחד עם המציאות: בסוג הצבעה זה החושים כבר פתוחים. כשאנו מכים במקל בקרקע (או למשל צועקים מהבטן "KATZ), "אנחנו חשים את מכת המקל בכף ידנו (מגע), שומעים את צליל החבטה ורואים אותה. ובמיינד, כל השלושה הופכים אחד באמצעות מכת המקל. כך מורי זן מלמדים את התלמידים להיות אחד ברגע הזה, את החזרה לרגע שלפני החשיבה – לרגע שבו החושים פתוחים. זו המחשה נכונה של הריקות האמיתית או הדממה המוחלטת. במילים אחרות, להיות אחד משמעו שאם אנו עושים דבר מה, אנו עושים אותו מכל הלב, נותנים את המאה אחוז שלנו.

בעת העשייה, אתה והעשייה לגמרי אחד. כשאתה נוהג, אתה והמכונית שאתה נוהג בה לגמרי אחד. אפשר לומר שאתה הרכב שאתה נוהג בו. כשאתה מצייר, אתה והציור לגמרי אחד. אפשר לומר שאתה הציור שאתה מצייר. כשאתה אוכל, אתה והאוכל לגמרי אחד. אפשר לומר שאתה האוכל שאתה אוכל. להיות אחד, משמעו שאתה והפעולה שאתה עושה התמזגתם לגמרי. וכך, אתה והיקום כולו אחד. ללא החשיבה, חוץ ופנים וכל שאר ההפכים הופכים אחד. כשאתה אחד – אין זמן, אין חיווי על מרחב או מקום ואין סיבה ותוצאה.

דוגמה לקונג-אן שמשמעו "היה אחד כפי שזה":
יום אחד ישב הבודהה ומסר הרצאת דהרמה. סביבו נאספו יותר מאלף תלמידים ותלמידות, אך במשך כמה דקות הבודהה לא פצה את פיו. הוא רק הרים בדממה פרח לגובה העיניים. איש לא הבין את המחווה הזו. רק מהאקשיאפה חייך. הבודהה אמר, "לך אני נותן את הדהרמה חסרת הצורה, שאינה תלויה במילים. לך אני מעביר את הדהרמה". כך הוסמך מהאקשיאפה להיות מורה הקהילה לאחר מותו של הבודהה.

שאלות שמורה ישאל בהקשר לקונג-אן זה:
1 .מדוע הרים הבודהה פרח?
2 .מדוע חייך מהאקשיאפה?

קל להבין את המשמעות של "היה אחד" אם מדובר במערכות יחסים. במצב שבו בן או בת הזוג חווים קשיים בעבודה, בבית, הם לאו דווקא מעוניינים שנמצא עבורם פתרונות או שננחה אותם מה לעשות. להיות אחד משמעו להקשיב, לתמוך, להיות עם בן הזוג, לשאת יחד בכאב. מעטים מאיתנו יודעים לעשות זאת. לרוב, במקום לשבת עם בן או בת הזוג ולחבק, להגיד, "כן, זה קשה", נברח מיד לניסיון למצוא פתרונות.

פשוט כפי שזה – Only like this

למעשה, האמת תמיד נמצאת מולנו, אך איננו רואים אותה כיוון שאנו נקשרים למחשבות שלנו עליה. רובנו רק מחזיק ברעיונות ובדעות לגבי האמת, אך אם אנו חותכים כל היקשרות לחשיבה, המיינד שלנו נעשה צלול ובהיר, באותו רגע, כל מה שאנו רואים, שומעים, מריחים, טועמים וחשים – הוא האמת.

בזן נאמר:
"כשהאביב מגיע, הדשא צומח מעצמו".
ועוד: "ההר אינו זז, הענן מרחף הלוך ושוב".

במיינד הצלול הכול משתקף כפי שהוא. העץ ירוק – זו האמת. השמיים כחולים – זו האמת. השמיים אפורים – זו האמת. הכלב נובח – הכול אמת. המיינד הצלול הוא מעין מראה נקייה שבה הכול משתקף, ובו- זמנית היא אינה מחזיקה בדבר. במקור אין במראה כחול, אין ירוק, אין לבן, אין עננים, אין שמיים או עצים. במקור המראה ריקה ואינה מכילה דבר, אך כשענן מופיע מול המראה, הוא משתקף בה.

"מראה ריקה" משמעותה שאין פחד ואין מחסום משום סוג שמעוותים או מסלפים את הראייה שלנו. המראה הריקה אינה מחזיקה בדבר ואינה "דוחפת" לדבר. אין היקשרות לדבר, ולכן מיינד-המראה תמיד חופשי, ולא משנה מה מתעורר או נעלם. עם זאת, כל מה שמתעורר ונעלם אמת הוא.

אם איננו שומרים על מיינד צלול וריק, איננו יכולים לשקף את האמת כפי שהיא. אם איננו צלולים וריקים, אנו הולכים שולל אחרי המחשבות שלנו ומאפשרים להן לגרור אותנו לסבל. אך כשאנו שבים לטבענו האמיתי, לרגע של הכאן ועכשיו, לרגע שבו איננו יוצרים זמן )"ארוך" או "קצר"( ועל כן איננו תלויים בו; איננו יוצרים מרחב ש"מכיל" או "סוגר" עלינו, פתוח או פרוץ, נעים או לא נעים – איננו תלויים בכל אלה, או-אז המיינד שב להיות צלול. כך, המיינד נהיה לאחד עם כל מה שמופיע ועם כל מה שנעלם. השם שנתנו למצב זה בזן הוא: אמת. אם מצאת את האמת, כבר השגת את הדרך הנכונה.

דוגמה לקונג-אן שמשמעו "פשוט כפי שזה":
יום אחד יצא זן מאסטר אול-מון מהשירותים.
הופיע מולו נזיר ושאל אותו: "מאסטר, מה זה בודהה?"
המאסטר ענה: "חרא יבש על מקל".

שאלות שמורה ישאל בהקשר לקונג-אן זה:
1 .מה זה בודהה?
2 .מה המשמעות של חרא יבש על מקל?

אם נדגים שוב מתוך מערכות יחסים, אפשר לדבר על מה שנקרא בזן "אצבע ישירה למציאות". תפיסת העולם של המזרח יסודה בהצבעה על הדבר כפי שהוא, מתוך האמונה שנעשה מתוך כך את הקפיצה לפעולה הנכונה הנובעת ממנו.

למשל, נאמר לילד, "שים לב, מדרגה", ולא "תיזהר, אתה תיפול!" אם אנחנו לפני ארוחה, לא נאמר לילדים, "לכו לשטוף ידיים", אלא "הגיע הזמן לאכול" או "הארוחה מוכנה". נציין את העובדה, ועל סמך העובדה הילדים יפעלו נכון. כך אנו מגדלים אותם לעצמאות ולא לתלות: הם-הם שנקטו את פעולה, הם יכולים להאמין בעצמם.

רק עשה כפי שזה – Just like this

ברמה זו הפעולה שאנו נוקטים נובעת מתוך המציאות, מתוך הדברים כפי שהם. רק לעשות, רק לפעול בהלימה למציאות. כשאינך יוצר דבר במיינד לגבי המציאות (לא מבקר, לא שופט, לא משווה, לא בעל דעה מוקדמת), הכול כבר שלם כפי שהוא.

אין בזה שום דבר מיוחד, זהו היומיום שלנו. אך אם אנו מצליחים לראות את הדברים כך, סימן שמצאנו את הדרך הנכונה ואנו רואים את האמת – המציאות כפי שהיא. כעת, השאלה היא כיצד האמת שמצאנו מסייעת לכל הברואים?

בכל פעם שנשאל זן מאסטר ג'ו-שו שאלה, הוא תמיד ענה, "לך תשתה תה". התשובה הישירה והפשוטה הזו מכוונת ללימוד הגבוה ביותר בזן, כיוון שהיא מכוונת לפעולה ולעשייה מיטיבה ביומיום באופן כללי. מורי היקר, זן מאסטר סונג-סאן, היה מלמד שכשאתה שותה תה בתשומת לב – שם לב לטעם, לריח, לטמפרטורה – אתה מתעורר לאמת. כל המלחמות הפנימיות מתפוגגות. או-אז אתה רואה, שומע, מריח, טועם, חש ואפילו חושב אמת. מתוך האמת מתעוררת בנו פעולה אינטואיטיבית מיטיבה (פעולה שהיא ספונטנית ומדויקת).

במנזרי זן, אם שני נזירים היו שרויים בקונפליקט ולא הצליחו להגיע לעמק השווה בכוחות עצמם, היה המאסטר מזמין את שניהם אליו ושותה עימם תה בדממה. בתום שתיית התה היה מודה להם על כך שבאו ושתו עימו תה ושולח אותם לדרכם. עצם הנוכחות בַּ רגע מרפאת את הקונפליקט. על כן נאמר בזן, "שתיתי כוס תה ירוק, ועצרתי את כל המלחמות".

הנה סיפור זן שממחיש זאת:
נזיר שאל את זן מאסטר ג'ו-שו, "מה זה בודהה?"
ג'ו-שו ענה, "לך תשתה תה".
הנזיר השיב, "מאסטר, אני כבר שתיתי תה".
ג'ו-שו ענה, "אם כבר שתית תה, למה אתה בא לפה עם שאלה כזו?" הנזיר חווה הארה.

שאלה שמורה ישאל בהקשר לקונג-אן זה:
1. מה חווה הנזיר?
2. אולי אתם עונים: הארה, אך מהי הארה בקונג-אן הזה?

נספר את סיפור הזן של זן מאסטר סו-סאן, והפעם בדגש על הפן "רק לפעול":
יום אחד, יצאו זן מאסטר סו-סאן ותלמידו לטייל בשדות מחוץ למנזר. התלמיד שאל, "מאסטר, מה זה בודהה?"
המאסטר השיב, "השמיים כחולים, העצים ירוקים".
"אני כבר מבין נקודה זו", אמר התלמיד בגאווה.
באותו הרגע ממש הצביע המאסטר על הקרקע ואמר,
"שים לב היכן אתה מניח את רגליך".
באותו הרגע חצה נחש ארסי את השביל שבו עמד התלמיד.
התלמיד, שלפתע ראה את הנחש, קפץ בבהלה לאחור,
ובאותו הרגע ההבנה "שלי" נעלמה, השמיים הכחולים "שלי"
נעלמו והעצים הירוקים "שלי" נעלמו.
באותו הרגע הבין התלמיד שהבנת העקרונות כשלעצמה
אין ביכולתה לסייע ברגע האמת. ברגע האמת – רק לעשות.
בדיוק משום כך, משום שההבנה לבדה אין בכוחה לעזור לחיינו,
לימד זן מאסטר סו- סאן: "שים לב היכן אתה מניח את רגליך".

עלינו לשמור על מיינד צלול, רגע אחר רגע. רגע אחר רגע להקדיש תשומת לב אמיתית לסיטואציה, להיות נוכחים בה. מתוך כך עולה בנו הידיעה הספונטנית – מה עושים כרגע. אם מרגע לרגע אתה רק נוכח, הפעולה הנכונה עולה בכל רגע, ואתה פועל למענך ולמען כל הברואים. בדרך הזן מכונה מצב זה "אהבה גדולה וחמלה גדולה".

דוגמה לקונג-אן:
נזיר פנה לזן מאסטר ג'ו-שו ואמר, "הבוקר נכנסתי למנזר, בבקשה למד אותי". ג'ו-שו שאל, "האם כבר אכלת ארוחת בוקר?"
"כן, מאסטר", ענה הנזיר.
"אם כך, שטוף את הקערות שלך".
שמע זאת הנזיר וחווה הארה.

כאן מכוון הזן מאסטר לא רק לפעולה מיטיבה באופן כללי, אלא לפעולה המיטיבה הקונקרטית שהולמת את הסיטואציה הקונקרטית – את המציאות.

שאלות שמורה ישאל בהקשר לקונג-אן זה:
1 .מה חווה הנזיר?
2 .אם אתה היית הנזיר וזן מאסטר ג'ו-שו היה אומר לך, "שטוף את הקערות שלך", מה היית יכול לומר למאסטר?

פרקטיקת הקונג-אנים ייחודית לדרך הזן. היא מסייעת מאוד בפיתוח מיינד צלול. עם בשלות תרגול הפרקטיקה, לצד תרגול המדיטציה, אנו לומדים כיצד להשתמש במיינד הצלול ובפוטנציאל החבוי בנו. במילים אחרות, הפנמה ו"עיכול" של הדרך בתרגול המדיטציה ובעבודה על הקונג-אנים תפתח שלווה, חופש ואינטימיות ביחסים עם עצמנו, במערכות היחסים שלנו עם בן או בת הזוג שלנו, עם המשפחה, עם ילדינו, בקריירה, עם הסביבה, וכך גם תתפתח יכולת לפעול נכון:

מתי לפעול ומתי לחדול.
מתי לתת ומתי לא לתת.
מתי לפתוח את הפה ומתי לסגור.
מתי ללטף ומתי לתת בעיטה בתחת.
בזן אנו מכנים זאת: "לדעת מתי להיות הר ומתי להיות נהר".

אחת ממתנותיו יקרות הערך של הזן היא האתגר האי-מחשבתי והמחשבתי שהוא מציב לנו כדי לבחון את חיינו. הקונג-אנים נוצרו הודות לתבונתם של מורי הזן וחכמי הזן שהקדישו את חייהם ולימדו אותנו מתוך חמלה גדולה וכדי להציל את כל הברואים מסבלם.

תודות

תודה לזן מאסטר סונג-סאן שהייתה לי הזכות ללמוד ממנו, שבעומק תבונתו אסף וכרך עבורנו קונג-אנים אלו לשיטה כדי שנוכל ללמוד, לתרגל וליישם תבונה עתיקה זו.

תודה לזן מאסטר צ'ונג-אן סונים, שדייק וליטש לימוד זה והנגישו לנו החיים חיי משפחה מלאים ומורכבים.

תודות לכל מי שהשתתף לאורך השנים במיזם זה: תרגם, דייק, ערך, עיצב, הדפיס והביא את המפתחות לאינטואיציה לראות אור בעברית.

כמו שכבר נכתב במבוא, קונג-אן תפקידו לפתח את המיינד שלא יודע. לכן ההמלצה לעבוד עם ספר זה היא לקרוא כל בוקר לפני תרגול המדיטציה קונג-אן אחד ובמקום לנסות לפתור על ידי השכל לשמור את הקונג-אן בבטן התחתונה – במרכז שלך. בדרך זו, יום אחרי יום, המיינד שלא יודע יגדל ויהפוך במהרה למיינד צלול ונבון שבא לידי ביטוי בכל פעולה ביומיום.

מי ייתן וספר זה יאיר לכל אחד ואחת את הפעולה הנכונה אשר יוצרת שלום והרמוניה, תבונתם וחמלתם של חכמי הזן.

לרכישת הספר