לדעת לאהוב – לנשום ביחד

שלום אנשים יקרים ושותפים לדרך.
כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים.
לרגל ט"ו באב, יום האהבה החלטתי לכתוב לכם על
הדבר החשוב ביותר בעיניי באהבה.

חלקנו באופן לא מודע מבלים את זמננו ביצירת הפרדה
בינינו ובין אנשים אחרים.

ברגע שאנו יוצרים מערכת יחסים,
קל לנו להתחיל למצוא פגמים/ חסרונות,
לפעמים אנו מתמקדים בצרכים שלנו שלא נענים,
או מרגישים שנדרש מאיתנו יותר מידי.

לכן אנו יוצרים גבולות ומגדירים מה שלי ומה שלך.
אנו מבהירים לעצמנו ולאחרים שהצרכים שלהם שונים משלנו.
ואחת הסיבות לכך היא הדרך שבה גידלו אותנו.
לימדו אותנו להשוות, לשפוט, לבקר ולפרש.
זה הופך אותנו לתחרותיים, לרוצים שידנו תהיה על העליונה.
והכי חשוב שלא נצא פראיירים.
כך נוצר הפרדוקס: אנו רוצים להתקרב אך עסוקים בלהרחיק.
חיים של אהבה פירושם אמון, שירות ושמחה.

כדי למצוא אהבה ולהכניסה לחיינו,
אנו מתבקשים להרפות מהנטייה להפרדה,
הדרך היא בלשוב למקור שלנו.

האהבה הנובעת ממקור הווייתנו זמינה לכל מי שמבקש אותה.
ההוויה שלנו היא הנשימה.
פעולת הנשימה היא יסוד חיינו.

ההתאהבות לא שונה מהנשימה.
בכל נשימה, אנו שואפים ונושפים.
כך שחייב להיות לנו אמון בסיסי בעת הנשיפה
שיהיה לנו אויר זמין לשאיפה הבאה.
אותו הדבר, כדי לאהוב, אנו חייבים להאמין שהאהבה
זמינה לנו בשפע ושאיש לא יכול לקחת אותה מאיתנו.

צפו בסרטון על איך להיות נדיב המערכות יחסים ובכלל: