לשיר מכל הלב

שלום אנשים יקרים ושותפים לדרך
אפתח בחג שמח, חג חירות לכולם.
בחג שני (שביעי של פסח)
יש מנהג שבו קוראים ואף שרים את שירת הים
שנכתבה בספר שמות פרק ט"ו.
שירת הים היא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף.

א. אני מאחל לכם שתקרעו את ים סוף הפרטי שלכם,
במילים אחרות תנפצו את הקיר של עצמכם.
ב. השירה מביאה עמה שמחה גדולה בלב כפי שנכתב:
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ
וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת".

בדרך הזן אנו מתרגלים כל יום שירת זן.
השירה אינה כדי להלל ולשבח אלא כדי
להבחין בצליל ובכך להיות אחד.

וכך לימד המאסטר:
"מדיטציה בשירה מסבה לנו הנאה אך חשוב מזה
מחדדת את הכיוון שלנו. הכיוון שלנו הוא מחשבה
צלולה וחופש מוחלט, כך אנו יכולים לעזור ולסייע
לכל הברואים לצאת מסבלם".

אז כשאתה שר, עליך להבחין בצליל הקול שלך
ובצליל קולם של האחרים ולבחור לשיר מכל הלב.
באותו הרגע שלווה עמוקה ממלאה אותך
ואושר אמיתי מופיע. לזה קוראים נירוונה.

אם אתה שוהה בנירוונה, ה'מיינד' שלך נהיה צלול כמו החלל.
צלול כמו החלל זה אומר צלול כמו מראה.
כשאדום מופיע, אדום.
כשלבן מופיע, לבן.
מישהו שמח, אני שמח.
מישהו עצוב, אני עצוב.
מישהו רעב, תן לו אוכל.
מישהו צמא, תן לו לשתות.
זוהי אהבה גדולה, חמלה גדולה. זוהי גם תבונה גדולה.