מהי כניעה אמיתית?

שלום אנשים יקרים ושותפים לדרך
חלקנו בחופש, חלקנו לקראת חופש וחלקנו ממשיכים בשגרה.
בדרך הזן בין אם אתה בחופש או בשגרה שלושה דברים אנו שומרים:

• סיטואציה נכונה – ערות למה שיש והיכן אתה?
• יחסים נכונים – מה תפקידך בסיטואציה?
• פעולה נכונה – מה הפעולה המתבקשת בהתאם לסיטואציה והיחסים?

כדי שזה יקרה אנו חייבים להיכנע להוויה.
כניעה היא הדרך להתמזג עם הרגע.
כניעה מקום לא אהוב על האדם אך הכי משחרר את האדם.

אם כך מהי כניעה?

אני למדתי במנזרים בדרום קוריאה
ושם כל מוריי הדגישו את תרגול הקידות.

תרגול הקידה מביא לכניעה.
רובנו עסוקים רוב הזמן, בתשוקות שלנו, במה שאנו רוצים שיהיה לנו.
זה יכול להיות בית או כסף או בן/בת-זוג שקט או שלווה בחיינו וכיו"ב.
תשוקות אלו יוצרות הפרדות בינינו לבין העולם.

הקידה מאפשרת לנו לחתוך את ההיצמדות והדחייה למחשבות.
ללמוד לוותר על רעיונותינו הדואליים:
אני-אתה, טוב-רע, צודק-טועה, יפה-מכוער –
כל מה שנקרא "חשיבה בהפכים וניגודים".
כשאנו קדים, איננו קדים לאיש או לפסל.
כשאנו קדים, אנו רק קדים.

אז, כאשר "החשיבה הדואלית" או "החשיבה בהפכים" נעלמת,
אנו נהיים אחד. שלמים כפי שאנחנו. שום דבר לא חסר.

בין רגע, אנו אחד עם כל הקיים. אין הפרדה ביני לבין מה שאני
רואה, שומע, מריח, טועם, חש ואפילו חושב.

במצב זה, כשהעין באה במגע עם העץ – יש רק ירוק,
כשהאוזן באה במגע עם הציפור – יש רק ציוץ.
לפתע אנו מגלים את המשמעות העמוקה והאמיתית של ההוויה.

דרך חוויה שכזו, כל דבר נהיה לנו למורה
וכל דבר יכול לעורר בנו השראה ולהיות מושא להערצה.

כאשר אנו רק נוכחים וצלולים, אנו מבינים שהכול מצוי בתודעה שלנו.
ברגע זה השיפוטיות, הביקורתיות, האפליה, ההשוואה וכל שאר התוספות,
שמלכלכות את ראייתנו מלראות את הדברים כפי שהם, מתפוררות ומתמוססות.

כתוצאה מכך אנו מגלים שאיננו חסרים בדבר.
אנו שלמים ומושלמים כפי שאנחנו.
לכל דבר ביקום הזה ערך זהה. הכול חולק את אותה מהות.

הקידה מאפשרת כניעה, ומתוך כניעה זו אנו מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו.
הקידה משחררת אותנו מן ההתרכזות העצמית, מן האגו, שהינו הגורם הראשי לסבל שלנו.

אם אנו חשים שאיפה עמוקה להשתחרר מן ההתרכזות העצמית שגורמת סבל לנו ולאחרים,
עלינו לתרגל קידות ואט-אט הסבל ייעלם ונמצא שלווה בחיינו.

אז לסיכום כאשר אני קד, התודעה נהיית צלולה והגוף מתמלא באנרגיה.
כאשר אני יודע מה אני רוצה והאנרגיה שצברתי הופכת למוטיבציה,
אני משיג את התוצאה הרצויה.

כניעה אמיתית

מנין באו חיי?, לאן ילכו?
אני יושב לבד במדיטציה,
הוגה בשקט ככל שאגיע את מוחי לא אדע לאן.
לא אגיע אל שום תכלית, כזה הוא ההווה שלי,
משתנה לעד- כולו בתוך ריקות.
בריקות זו האני נח מעט.
חדל להיות בעד או נגד.
לשם מה לי?
הולך אני בעקבות הקארמה שלי מסופק ושבע רצון.