סיפור זן על אגו

יום אחד בעונת הגשמים, יצאו זן מאסטר
קיונג-הו סונים ותלמידו יונג-סאן סונים להליכה.
הם התקרבו לשלולית מים גדולה
שילדים שיחקו בה בעליזות ובשמחה.

הם התקרבו עוד והבחינו שהילדים
משחקים בהשלכת צפרדע זה לזה.
קיונג-הו סונים היה בעל מיינד חד מאוד,
ויונג-סאן סונים היה בעל לב רחב מאוד.

יונג-סאן סונים ניגש לילדים ושאל:
"ילדים, האם אוכל לקנות מכם את הצפרדע?"
"כן, כמה תיתן לנו?" שאלו הילדים.
"קחו כמה מטבעות ותנו לי את הצפרדע."

הילדים נטלו את המטבעות ויונג-סאן סונים קיבל את הצפרדע.
הילדים הלכו לקנות ממתק, ויונג-סאן סונים
שחרר את הצפרדע וחזר לקיונג-הו סונים,
שכל אותה עת התבונן בנעשה מהצד.

"עשיתי מעשה טוב" אמר יונג-סאן סונים.
מיד, ללא היסוס, אמר המאסטר:
"הצפרדע תלך לגן עדן, אך אתה תלך לגיהינום."
"מה?" תמה יונג-סאן סונים.
"מדוע, מאסטר? בבקשה למד אותי."

זמן רב התחנן יונג-סאן סונים שהמאסטר יסביר לו היכן שגה.
לבסוף הסביר לו קיונג-הו סונים,
"את הצפרדע שחררת בשלולית ‒ זה גן העדן שלה,
אך ה'אני' שעשה מעשה טוב, הוא ילך לגיהינום."

💡 שמע זאת יונג-סאן סונים והבין תובנה עמוקה:
הוא נשאר דבק ב"אני", ובמוקדם או במאוחר
אותו "אני", אם לא יזכה באישור למעשיו או לדעותיו,
ימצא עצמו חש בכעס – והוא הגיהינום.

אולי יעניין אותך גם:

• מחשבות טורדניות
• סדנת מיינדפולנס
• מיינדפולנס
• ריטריט שתיקה