Only go straight

חלקינו לא מרוצים מחיינו,
רוצים שינוי,
רוצים עבודה אחרת,
רוצים תוצאות אחרות,
רוצים חוויה אחרת…
בעיקר רובנו רוצים שקט פנימי!

אך כמה אנחנו מוכנים ללכת ישר לכיוון מה שחשוב לנו?

כמה אנחנו מוכנים לעבור מגדה אחת לגדה שנייה גם כשהמים סוערים?
גם כשהמים קרים?
גם כשהגשר לא בהכרח יציב?

לעמוד על הגדה הנוכחית,
לראות, לדעת, להבין מה יש בצד השני
לא באמת ייתן לנו את החוויה…

רק כשנגיע לגדה השנייה,
נחוש את הקרקע,
נחווה את האקלים,
נצעד בה,
נוכל באמת ליהנות מהחוויה שלה.

כך גם בחיים,
רק להבין מה חשוב לנו,
לא מספיק טוב…
רק לבקש שקט ולא לתרגל אותו,
לא מספיק.

בשביל לחיות את החיים שחשובים לנו
עלינו להעיז, לקפוץ למים, להתמסר,
להתחיל מחדש כל רגע,
לבחור כיוון ולצעוד בו…
לא להיכנע להסחות הדעת,
לעמוד יציב מול הספקות שעולים בנו או סביבנו,
לוותר על השיפוט, ביקורת, אשמה,
ולא לעצור גם כשקשיים ואתגרים מופיעים …

בשביל להמשיך לצעוד ישר,
חשוב שנתרגל נוכחות לכאן ועכשיו,
נדע מה הכיוון,
נסכים לקום כל פעם מחדש
ולדייק את עצמנו בהתאם לכיוון שבחרנו.

סוטרת הלב,
שמחזיקה בתוכו את כל עקרונות הבודהיזם מסתיימת במשפט:

״לך , לך, עבור מהגדה של הסבל לגדה של האושר״

האם עליתם על הגשר,
או עדיין עומדים על הגדה ומסתכלים על המים?