הדרך לאושר

חיפוש האושר מחוץ לעצמנו

בעולמנו בני-האדם כל הזמן מחפשים את הדרך לאושר מחוץ לעצמם בבית גדול יותר, ברכב החדש, בבן או בבת הזוג, בילדים וכו',
אך אף אחד לא מבין את פנימיותו האמתית, את מהותו. ללא הבנת טבענו, איך נמצא אושר אמתי? זן מצביע לתודעה שאינה יודעת.
תודעה שאינה יודעת היא תודעה צלולה ותודעה צלולה היא מי שאנחנו.

במפעל לעוגיות אופים עוגיות בצורות שונות, בצורות של חיות, מכוניות, אנשים, מטוסים, לכל עוגייה יש שם וצורה משלה אך כולן עשויות
מאותה עיסה, אותם רכיבים והטעם שווה בכל העוגיות.
באותו אופן כל הדברים ביקום – השמש, הירח, הכוכבים, ההרים, הנהרות, האנשים וכו'. יש שם וצורה שונה אבל כולם חולקים את אותה מהות.

מהי המהות?

במקור למהות אין לא שם ולא צורה, אם כך מה זה? היקום מחולק לזוגות הפכים: אור וחושך, איש ואישה, צליל ושקט, טוב ורע,
אך כל ההפכים האלו משותפים והדדיים, הם תלויים אחד בשני מכיוון שהם עשויים מאותו חומר, אותה מהות, השם והצורה שונים אך הם חולקים
את אותה מהות. שם וצורה נוצרו ע"י החשיבה שלנו, אם איננו חושבים וגם לא נקשרים לשמות והצורות שהגדרנו- הכל אחד.
התודעה שאינה יודעת, חותכת/עוצרת כל חשיבה- זוהי מהותנו, זהו הפוטנציאל החבוי בנו, זהו החופש מהסבל.

ישנם אנשים שקוראים למהות זו בשמות כגון: נשמה, אנרגיה, תודעה, אלוהים, ריקות, מהי האמת?
4 עיוורים הולכים לגן חיות לבקר פיל. עיוור אחד מלטף את הפיל בצדו ואומר "פיל זה כמו קיר". השני מלטף את הפיל בחדק ואומר "הפיל
זה כמו נחש. העיוור השלישי מלטף את הפיל ברגלו ואומר "הפיל הוא כמו עמוד". האחרון תופס בזנבו ואומר "הפיל זה כמו מטאטא" ואז
ארבעת העיוורים  מתווכחים ורבים, כל אחד חושב שדעתו היא הנכונה והוא הצודק. כל עיוור מבין רק את החלק שבו הוא נגע. אף אחד מהם לא רואה את התמונה השלמה.

לחומר עצמו אין לו שם ולא צורה- החומר הוא אבסולוטי. שמות וצורות הם בעלי הפכים, העולם כולו הוא כמו ארבעת האנשים הללו
שנלחמים בינם לבין עצמם. לא להבין את עצמך הוא לא להבין את האמת. זוהי הסיבה שאנחנו נלחמים זה בזה. אם האנשים היו מבינים את טבעם האמתי הם היו מבינים את האבסולוט. העולם היה בשלום, שלום בעולם זה זן. אנשים משתוקקים לכסף, תהילה, מין, אוכל ומנוחה.
כל התשוקות הללו הן מגיעות מהחשיבה. חשיבה גורמת לסבל, סבל גורם לריב ומלחמה. כשאין חשיבה, אין סבל. אין סבל הכוונה היא שלום עולמי ושלום עולמי זה האבסולוט. האבסולוט זה אני. כך שהכל מתחיל מאתנו ואם ברצוננו להיות מאושרים ולא תלויים בדבר חיצוני אז אנו צריכים להתחיל מלהבין את עצמנו, מה אתה?
 

הדרך לאושר

הבודהה לימד את שמונת הדרכים (האמת הרביעית) בכדי לשחרר תשוקה, כעס, בורות, ולשוב לטבענו האמתי.
יש לא מעט אשליות שפוגעות בנו. שמונת הדרכים הם כמו שמונה תרופות לתודעה החולה שלנו והן:
השקפה נכונה, מחשבה נכונה, שפה נכונה, פעלה נכונה, פרנסה נכונה, מאמץ נכון, מודעות נכונה, מדיטציה נכונה.

השקפה נכונה 

זאת גם הבנה נכונה. משמעותה ללא נקודת מבט אין השקפה, ללא דעה אנו משחררים כל היקשרות למחשבות ולדעות ורואים את העולם כפי שהוא. ברגע זה אנו חופשיים מתשוקות, כעס ובורות. לכל אחד יש היקשרות דומיננטית וממושכת שאינה מרפה או קארמה (הרגל) שאינה מרפה. להיות בעל השקפה נכונה זה לדעת שפעולות (מחשבה, דיבור, מעשה) הנובעות מתשוקה, כעס ובורות תמיד יובילו לסבל לנו ולאחרים. כשאנו ערים לכך אנו צריכים לראות למה אני עושה את מה שאני עושה? רק בשבילי או בשביל אחרים? שאלה זו יוצרת לנו את הכיוון בחיים, ושהכיוון ברור כל חיינו ברורים. כל פעולה יכולה לתרום ולתת יתרון לאחרים, אך כשאנו עושים משהו רק למעננו בגלל הכעס, התשוקה והבורות שלנו איננו יכולים לעזור לעצמנו או לאחרים. כשאנו רוצים לעשות משהו אנו שואלים למה לעשות זאת?, בשביל מה?

מחשבה נכונה 

מאד דומה להשקפה נכונה. לכולנו יש דעות ולפעמים אנו נצמדים אליהם. יש לנו “אוהב ולא אוהב” "בא לי ו"לא בא לי". אלו הן דעות מאוד חזקות בתודעה. אנו גם נקשרים לתנאים ולסיטואציות: אני גבר, אני מורה, אני ישראלי או אני אישה, אני רופאה, אני ערביה וכו’. כשאנו נאחזים בתנאים אלו אנו לא יכולים לגמרי להיות מי שאנחנו באמת וזה מכיוון שאנו עסוקים באני ובשלי. מחשבה נכונה היא להיות רגע לפני המחשבה או בין המחשבות. בכללי המנזר יש כלל האומר אל תיאחז בדעתך, אל תשוחח על השקפתך הפרטית עם אחרים. להיאחז ולהגן על השקפתך זה להרוס את תרגולך, שחרר כל דעה. לכן אם אתה חושב תודעתך ותודעתי שונות אתה מתרחק ומתנכר מהאחר. אך אם אתה חותך כל היקשרות למחשבות תודעתך ותודעתי אחד, רגע לפני המחשבה שלך הוא המהות שלך, רגע לפני המחשבה שלי הוא המהות שלי. המהות שלך והמהות שלי והמהות של כל העולם הזה אותה מהות ונקודה זו היא לפני מילים והסברים. אם חווים רגע זה בתודעתך,
אתה צלול כמו החלל, נקי כמו מראה, אתה רואה שאתה וכל היצורים אותו הדבר שווים לחלוטין,
אתה מאבד ממחשבותיך האנוכיות, זוהי תבונה או מחשבה נכונה.

שפה נכונה

הרבה אנשים נקשרים ללשונם, נקשרים למילים שלהם. הלשון היא מאד מעניינת. יש לנו שתי עיניים, שתי אוזניים, שתי נחיריים – למה יש לנו פה אחד ולשון אחת ? לפה יש תפקיד גדול מאד: אוכל, מדבר וכל הזמן חושק בהרגשה טובה מאוכל או משקה או מעונג שמגיע מהרבה דיבורים. אחת התשוקות החזקות ביותר מגיעות מהלשון, לא כל-כך הרבה מהאוזניים, נחיריים ועיניים. כשאנו לא נזהרים הלשון יכולה לגרום הרבה סבל לעצמנו ולעולם הזה. בזן אנו אומרים בלשון אין עצם מכיוון שהיא יכולה לומר דבר אחד במשפט ובאותה נשימה לשנות ולסתור את עצמה לחלוטין. הלשון יכולה ליצור כל דבר, זהו המקור לשקרים ולרכילות. הלשון כשלעצמה אין לה כיוון ולא עצם.

פתגם זן: לשונך תוביל אותך לאבדון, אתה חייב לשמור את הפקק בבקבוק, לפתוח כשצריך. דיבור נכון משמעותו שמרגע לרגע אנו זהירים מה הלשון הזו עושה,
אנו משתמשים בלשון לעזור לאחרים עם שפה ברורה וחומלת.

פעולה נכונה

פעולה מגיעה מהתודעה שלנו וחוזרת לתודעה שלנו. כל מה שאנו עושים בעולם הזה הוא השתקפות של מחשבותינו. לכן הבודהה לימד את הכללים: לא להרוג, לא לשקר, לא לגנוב, להימנע מהתנהגות מינית בלתי הולמת, ולהימנע משתית אלכוהול ושימוש בסמים לשכרה. כשאנו עושים פעולה אם אנחנו חושבים על זה וחווים דעה, הפעולה שעשינו נהיית לקארמה, אנו יוצרים הרגל מנטאלי לפעולה זו. פעולה נכונה כוונתה תמיד להיות ער איך פעולותיי (מחשבה, דיבור, מעשה) משפיעות על האחרים ועל תודעתי. לפעמים קוראים לפעולה נכונה קארמה נכונה.

פרנסה נכונה 

אנו אומרים שלכל אדם יש שני עבודות/תפקידים. תפקיד פנימי ותפקיד חיצוני. התפקיד הפנימי הוא לשמור על תודעה צלולה ונקייה. התפקיד החיצוני הוא לחתוך כל תשוקה אנוכית ולעזור לאחרים. קל לומר, אך איך עושים זאת? לכולנו יש עבודה מסוימת: אחד עובד במשרד, השני עובד בבית-החולים, לא חשוב היכן אנו עובדים איך העבודה החיצונית עוזרת לאחרים. האם אני עובד רק למעני?, רק למען משפחתי?, או למען כל היצורים? זה נכון לגמרי שבעולמנו כולם צריכים להרוויח כסף אך הרבה אנשים עובדים בעבודה הכרוכה בהריגת בעלי חיים או מזהמים את האוויר והמים, מכירת אלכוהול, סמים, פצצות, רובים לאחרים, הם יוצרים קארמה רעה לעצמם ולאחרים. זה לא יכול לעזור לעולם הזה אפילו אם אתה עושה זאת בכדי לעזור למשפחתך. בסופו של דבר אתה מוסיף סבל לעולם הזה רק בשביל להשיג כסף. הבודהה לימד שאנו חייבים לעבוד ולא לפגוע בעולם הזה.

מאמץ נכון 

רגע אחרי רגע תן את כל כולך במדיטציה חולה או בריא, עסוק או חופשי, עייף או נינוח, זה לא חשוב פשוט נסה, נסה, נסה למדוט. במילים אחרות רגע אחרי רגע- שמור על תודעה צלולה, חדה ועירנית. כך תקבל החלטות נבונות ולא כאלו שאחר כך לוקח חיים שלמים לתקן. לכן אנו שואלים: ברגע זה איך אתה שומר את תודעתך? הדרך בה אתה שומר את תודעתך יוצרת את החשיבה שלך והחשיבה שלך יוצרת את החיים שלך. זה כמו נקודה אחרי נקודה שלבסוף נהיים לקו.

מודעות נכונה 

הרבה אנשים נקשרים למחשבות, רגשות ותחושות, ולכן סובלים פעם אחרי פעם. מודעות נכונה זה להיות ער לכל המגיע ונעלם. מודעות נכונה לפעמים נקראת תשומת לב. תשומת לב היא האוצר שלנו. היכן שתישמו את ליבכם זה מה שיגדל.

מדיטציה נכונה 

הבודהה לימד שמדיטציה היא הדבר הנכון ביותר שאתה יכול לעשות בכדי להתעורר.  מדיטציה נכונה משמעותה שמרגע לרגע שימרו על תודעה שאינה זזה בכל סיטואציה ובכל תנאי, שימרו על תודעה שהיא צלולה כחלל אך מתפקדת מאד מדויק כמו חוד של מחט. הרבה אנשים חושבים שמדיטציה היא בכדי לחוות תודעת שלום, הם אוהבים את הדממה והשקט. מרכז הזן הראשון שמורי פתח בארצות-הברית היה ממוקם בדירה שלצידה גרו בדירה מעבר לקיר להקת רוק כבד אשר נגנו מוסיקה מאד רועשת וזה הפריע להמון תלמידים. כשהם התלוננו לזן מאסטר על כך הוא אמר:

הלהקה הזו הם בודהיסטים, הם המלאכים שלכם, אל תדאגו להם. למצוא שקט בתוך השקט זה לא שקט אמתי, למצוא שקט בתוך הרעש זה שקט אמתי. אסור לנו להקשר לתרגל רק במקומות שקטים, החיים לא תמיד מאפשרים זאת. ומדיטציה לא תלויה בשקט או רעש. אם תודעתנו אינה זזה או דוממת גם שוק הכרמל יכול להיות מקום נהדר לעשות מדיטציה. ישנם אנשים אשר חושבים שתרגול מדיטציה הוא רק בישיבה אינטנסיבית או אולי רטריט בהרים. אך לעשות זאת בלבד זה לא התרגול השלם, זה היקשרות לתנוחת הישיבה. מדיטציה אמתית כוונתה שהתודעה יושבת ללא קשר לתנאים או סיטואציות שאנו נמצאים. אם תודעתכם נקייה כל עולמכם נקי, אם תודעתכם לא נקייה עולמכם לא נקי. אז לעשות מדיטציה אינטנסיבית זה חשוב למצוא מקום טוב לשבת, זה מאד חשוב אבל הכי חשוב מכל זה לחתוך כל היקשרות למחשבות ולשוב לתודעה שמעבר למחשבות.

לכן השאלה מה אני? מאוד חשובה. מכיוון שאדם לא יכול לדעת מי הוא באופן מוחלט ואבסלוטי. ולכן כאשר אנו שואלים מה אני מכל הלב, אנו מגיעים לאי ידיעה (לא יודע). באי- ידיעה אנו לומדים לנוח, לראות את הדברים כפי שהם ולפעול בחופשיות מכל מה שמגביל אותנו. כך אנו לומדים להיות אחד עם הרגע.

לדוגמא: בזמן נהיגה זו מדיטציית נהיגה, בזמן אכילה זו מדיטציית אכילה ובזמן ניקיון הבית זה נהייה מדיטציית ניקיון.

אלו הם שמונת הדרכים (תרופות) לאושר