הודיה = התחדשות

מודָה /מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ שֶהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:

בכל בוקר כשהעיניים נפקחות אנו יכולים להתחיל מחדש…
איננו חייבים להמשיך את הדאגות מאתמול,
איננו מחויבים להחזיק את הדעות של אתמול
ובאפשרותנו לבחור בחירות חדשות,
להגיד מילים אחרות
ולפעול פעולות שונות…

היכולת לשוב לעצמנו,
לחזור לנשימה שלנו,
להודות על הקיים בעולמנו
ולהעמיק את החמלה בחיינו
הן שיאפשרו לנו להתחדש עם הטבע.

בלילה שיערנו גדל,
ציפורננו גדלות,
השיניים אוספות חיידקים,
השרירים נחים
התאים מתחלפים…
אין כמעט איבר פיזי אחד שנשאר בדיוק כפי שהיה לפני השינה.
אך רק בגלל שאיננו ערים לכך,
אנו מחזיקים חזק את דעותינו ותפיסותינו
ואיננו מאפשרים לעצמנו להתחדש,
להשתנות ולהתפתח.

הודיה כל בוקר על ההתחלה החדשה
מאפשרת הפנמה של ההתחדשות
שמתרחשת בכל מקרה.
חזרה כל רגע לנשימה בהוקרת תודה
מאפשרת לשחרר את עקבות העבר
ודאגות העתיד.

אל תאמיני – תחוו.
בחרו לעצור, להבחין בהתחדשות, בנשימה ,הודו
והתחילו מחדש.

כך נוכל לפתח הרמוניה , במערכות היחסים, בעבודה, בעולם.