מאז שאני זוכרת את עצמי אני מועדת,
במהלך חיי שברתי , נקעתי, נפצעתי ברגליים ובידיים, לא מעט פעמים..
מרבית הנזקים נגרמו כי תמיד מיהרתי,
עסוקה בראשי בדבר הבא במקום ברגע הזה.

שיא הפיזור הגיע בשנת 2007,
בעודי בעלת עסק למתנות,
במהלך תקופת החגים העמוסה בעבודה,
אמא לילד בן 3 +תינוק חדש בן 4 חודשים
ומטפלת אחת שבחרה להתפטר מהרגע להירגע בתקופה הכי פחות מתאימה.

בעודי יושבת בבית מנהלת שיחות טלפון עם מטפלות פוטנציאליות,
ראשי עסוק ב׳מה יהיה?׳
איך אסתדר???
ייאוש וחוסר אונים מילא אותי.
במהלך אחת השיחות ,
כשאני עם הטלפון ביד,
צועדת לכיוון המטבח ,
ברגע של הסחת דעת,
הנחתי את רגלי על זנב כלבתנו,
הכלבה נבהלה, קפצה באוויר ואני איתה…
קופצת באוויר ונוחתת נחיתה קשה,
גופי מימין וכף רגלי משמאל.
הרגל התרסקה כולה!
אמבולנס, 2 ניתוחים, 80 יום בכסא גלגלים,
ברגע השתנו החיים…
את התינוק לא יכולתי להחזיק בעמידה תקופה ארוכה,
העסק חווה פגיעה חמורה,
ואני התמודדתי עם מועקה רגשית חזקה.

לאחר ההחלמה בחרתי להתייצב מחדש,
התחלתי לשאול עצמי שאלות חשובות,
מאיפה באה העצירה?
מה בי גרם לנפילה?

התחלתי לחקור, בחרתי להכניס שקט ושינוי לשגרה.

רק כמה שנים לאחר מכן, כשפגשתי לראשונה את הליכת המדיטציה, התחלתי להבין את הסוד.
ראיתי כמה חסרה לי יציבות, בהליכה ובחיים,
שמתי לב איך המחשבות רצות בזמן כל פעולה,
במיוחד שאני צועדת לדבר הבא,
ומשם הגיעה לא פעם המעידה.

הליכת מדיטציה הפכה לתרגול חשוב בהתפתחותי.

בהליכת מדיטציה אנחנו הולכים מבלי לרצות להגיע,
בזמן ההליכה אנחנו חותכים כל מחשבה,
רק ערים לתנועה עצמה.
אנחנו צועדים במלוא תשומת הלב,
ערים למשקל שעובר מימין לשמאל, מהאצבעות לעקבים.
מבחינים בכל שאיפה ונשיפה,
מקשיבים לצלילים מסביב,
מתרגלים נוכחות ויציבות.

אצלי כבר שנים ירדה כמות הפציעות,
הבחירה בנוכחות הכניסה יציבות.

מזמינה אתכם לתרגל בחייכם,
בחרו לצעוד בתשומת לב ערה,
לנשימה, לצלילים, לתנועה ולמשקל היציבה.

הליכה יציבה מאפשרת חיים יציבים

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>