שלום אנשים יקרים ושותפים לדרך,
חג הסוכות יחול בקרוב ועבורי
הוא מסמל את הארעיות, הזמניות והשינוי בחיים.

שינויים מייצרים לנו גלים ואי-נוחות וחלקנו
לא אוהבים כאשר הם מגיעים לחיינו.
לכן בדרך הזן אנו לומדים כלים וטכניקות
שמאפשרות לנו לפתח:

יציבות באי- יציבות.
ביטחון באי- ביטחון.
וודאות באי- וודאות.
שלמות באי שלמות.

כולנו חווים את הזמניות / ארעיות בחיים.
בין אם אנו רוצים או לא רוצים דברים באים,
נשארים לזמן מסוים ונעלמים.

הארעיות מזכירה לנו שיש סוף
לדברים ודברים עלולים להשתנות.

למשל במערכות יחסים, הן מתחילות באהבה גדולה,
ברצון גדול לתת ולהעניק לאחר ולפעמים אחרי זמן מה
אנו אולי תוהים לאן הלכה האהבה?
השאלה לאן הלכה האהבה?
או מה קרה לאהבה?
אלו שאלות שאנו שואלים כאשר אנו מתעמתים
עם שינויים במערכות יחסים.

כאשר מתעוררת בנו שאלה כמו זו.
בא איתה כאב וסבל במיוחד שאנו נזכרים
כמה נעים היה לנו פעם,
ונוכחים איך העונג שלנו הפך לסבל.
אנו לא מצליחים להבין מה קרה? מי אשם? ולאן הלכה האהבה?

האהבה לא הלכה כמובן לשום מקום.
לאן היא יכולה ללכת?
כמו ענני סופה שבאים מכיוון הים
ומכסים זמנית את פני השמיים.
גלים של שליליות וקשיים שעולים
ומנתקים אותנו זמנית
מהאהבה הבסיסית העצמית שלנו.
חשוב לזכור הגלים האלו לא קבועים,
רק חלק מנוף חיינו המשתנה באופן קבוע.

בזן השאלה הנשאלת כאן היא:
מי האורח? ומי המארח?
מה בחיינו ארעי? כמו אורח שבא והולך
ומה קבוע? כמו המארח שנשאר יציב!

אם לא נחייה ונדע מרגע לרגע שהשינוי מובטח וקבוע,
לא נוכל לפתח מערכות יחסים יציבות וארוכות טווח.
לא נוכל לחיות חיים של אהבה אם לא נדע
איך לקבל שינויים שמתרחשים באופן בלתי נמנע.

כשאנו חיים מתוך הבנת הארעיות וקבלת השינויים,
אנו מגלים שהאהבה לעולם אינה עוזבת.
היא נוכחת, אך מופיעה בצורות שונות.
האהבה אינה סטטית וקבועה,
אלא חלק מתהליך גדול שכולל כאב ואושר,
מרירות ומתיקות.

סוכות עבורי מיצג את עקרון הארעיות / הזמניות
שבמוקדם ומאוחר כולנו חייבים לחוות.
בחג הסוכות אנו יושבים / מתארחים בסוכה
שהיא דירה ארעית, שמזכירה לנו שהכול זמני וחולף.
זמניות זאת מובטחת לנו מראש
וכאשר אנו חיים אותה היא שומרת על פורפורציות.
מצד אחד לא לדחות את הקושי ומצד שני לא להיקשר לעונג.

חג שמח מתמיר מסאס
וצוות BECOME ONE

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>