" יום אחד שיחק ילד קטן ליד הנהר
כשראה זקן עם זקן ארוך יושב בחול.
הילד התקרב והתבונן בזקן מצייר עיגול מושלם בחול.
"היי, איש זקן, איך ציירת עיגול כזה מושלם?" שאל הילד.
הזקן הסתכל על הילד ואמר:
"אני לא יודע, רק ניסיתי, וניסיתי שוב… הנה, אתה מנסה."
הזקן הושיט את המקל לילד והלך.
הילד החל לצייר עיגולים בחול.
בהתחלה העיגולים שלו יצאו רחבים מדי,
או ארוכים מדי, או עקומים מדי.
אבל ככל שחלף הזמן המעגלים החלו להיראות טוב יותר ויותר.
הוא המשיך לנסות ואז, בוקר בהיר אחד,
הוא צייר עיגול מושלם לתוך החול.
ואז הוא שמע קול קטן מאחוריו.
"היי זקן, איך ציירת עיגול כזה מושלם?"

💡 לפעמים בעידן המודרני אנו רואים הצלחה או שלמות כיעד סופי. אם אנו רואים את עצמנו בתחילת הדרך, או בתחתית ההר, ואנחנו יכולים לדמיין את יעדנו בבירור, נוצץ רחוק ומחוץ להישג ידנו. בהלך הרוח הזה, השגת היעדים שלנו יכולה להיות מאיימת, ולגרום לנו לאבד את המיקוד הדרוש כדי לתרגל את מה שאנחנו רוצים להיות טובים יותר בו, כגון אמנות, מדיטציה, יוגה, או אולי גישות של טוב לב ואהבה.

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>