דהרמה

שלושת היהלומים בדרך הזן הם בודהה, דהרמה וסאנגה, שלושת המרכזים הללו קשורים להכרה שלנו.
באופן כללי, ההכרה מורכבת מ- 3 חלקים: שכל, רגש ורצון.
כל סוג של הבנה מגיע מהשכל. כל סוג של כאב או עונג מגיע מהרגש. כל סוג של פעולה מגיע מהרצון.
אם המרכזים הללו לא מאוזנים אנו חווים סבל. כשהשכל, הרגש והרצון לא עובדים יחד, אינם בהרמוניה, אנו נפגעים ופוגעים באחרים.

הרמוניה בין 3 היהלומים

כיצד שלושת המרכזים הללו פועלים בצורה הרמונית כדי לעזור לעולם הזה?

בדרך הזן אנו מלמדים את שלושת היהלומים והם:

בודהה, דהרמה וסאנגה.  יהלומים אלו מפתחים בנו 3 מאפיינים והם:
הבודהה זו התודעה דוממת,
דהרמה זו התודעה הצלולה
וסאנגה זו התודעה הספונטנית והמדויקת

בואו נרחיב מעט: 

מה זו תודעה דוממת? (בודהה)

כשמתחילים לתרגל מדיטציה, נתקלים בתודעה מפוזרת- המון מחשבות, אך עם בשלות
התרגול, התודעה נהיית ממוקדת ושקטה. תודעה שקטה אינו דבר מיוחד ולא משהו
חיצוני לנו. זה לא משהו שצריך להשיג אלא ככל שאנו לומדים להכיר את עצמנו,
לומדים להאמין בעצמנו אנו מגלים וחווים את התודעה הדוממת אשר יכולה לשחרר
את ההיצמדויות למחשבות (הגורם לסבל) בתודעה הדוממת הכול נתפס בעיננו יפה ושלם, לא חסר בדבר.

תודעה דוממת, בודהה, מאפשרת לנו להיות ממוקדים בכאן ועכשיו.

מה זו תודעה צלולה? (דהרמה)

בדרך המדיטציה אנו למדים מחוויה ישירה שכל הסבל מגיע מהתודעה שלנו,
מההיצמדות למחשבות. במקור, מחשבות הן לא טובות ולא רעות,
מחשבות זה מחשבות. כולנו נצמדים מדי פעם למחשבות שלנו
וזהו הדבר שגורם לנו בעיות/קונפליקטים. כולנו מאמינים שהדעות שלנו הן הכי נכונות ודעותיהם של אחרים אינן נכונות.
זהו למעשה מקור הסבל בעולמנו. אז כיצד, בכל זאת, אנו יכולים להשתמש במחשבותינו בכדי לעזור לעצמנו ולאחרים?
כשאנו משוחררים וחופשיים מהיצמדות ודחייה במחשבות אנו חופשיים לעזור לנו ולאחרים.

תודעה צלולה, דהרמה, מאפשרת לנו לראות ולקבל את הדברים כפי שהם.

קארמה הינה סיבה ותוצאה של הפעולות שלנו ושל ההרגלים שלנו. דהרמה נותנת לנו את הכלים להתמודד עם ההרגלים
שלנו עם הקארמה.

מה זו תודעה ספונטנית ומדויקת?

בדרך המדיטציה החלק האתי מאוד חשוב, כך אנו מעצימים את הטוב שבנו.
הכללים שאנו שומרים עליהם מטהרים ומנקים את התודעה שלנו. בדרך זו אנו רואים
שאנו שווים וכך הטוב לב שלנו מקבל ביטוי בחשיבה, בדיבור ובמעשה מנק' זו אנו נהיים
ספונטניים ומדויקים. דרך נוספת להסביר נק' זו הא "הכיוון הנכון". כשהכיוון ברור החיים ברורים.
"למה אני עושה את זה?", "למה אני קם בבוקר?", "למה אני אוכל?",
"האם זה רק בשבילי או למען כל הברואים (היצורים החשים)?".

תודעה ספונטנית ומדויקת, סאנגה, מאפשרת לנו לפעול באהבה וחמלה לכל הברואים.

סיפור זן – ישיבת זן

סיפור זן הממחיש מהי דהרמה

על הר סונג-סאן תרגלו כ-1,000 נזירים תחת הפטריארך ה- 7  ובאותו ההר היה נזיר מאוד נלהב שתמיד היה מתרגל מדיטציה גם בזמן המנוחה.
יום אחד כשהוא מודט, הפטריארך התקרב ורצה לבחון את תלמידו. פנה אליו ושאל "מה אתה עושה פה כל היום?"

"אני יושב מדיטציה"
"מה המטרה לשמע אתה יושב מדיטציה?"
"להיות בודהה, להתעורר לאמת, להיות חופשי" ענה התלמיד.

בלי לומר מילה הפטריארך יצא אל הגינה וחזר עם רעף ואבן והתיישב מול הנזיר הצעיר והתחיל ללטש את הרעף כנגד האבן.
המעשה המשונה והלא צפוי ע"י הפטריארך הפתיעה והביכה את התלמיד.  לאחר זמן מה שניסה להתעלם מהרעש העצום לא יכל יותר לשתוק ושאל את המורה

"מורי, למה אתה מלטש את הרעף כנגד האבן?".
המורה ענה "אני מנסה ליצור מראה".
צחק התלמיד ואמר "איך תוכל ליצור מראה ע"י ליטוש הרעף?".
צחק המורה ואמר "איך תהיה לבודהה ע"י ישיבת מדיטציה?".
מיד ביקש התלמיד את הפטריארך להסביר היכן טעה. הפטריארך נתן דוגמא: "כשעגלת השור אינה זזה, האם אתה מצליף בשור או בעגלה כדי שהעגלה תזוז?",

ענה התלמיד "בשור".
"באותו האופן אתה צריך לתרגל מדיטציה. העגלה היא גופך והשור היא תודעתך. אם ברצונך להבין את טבעך האמתי, פשוט שב במדיטציה ללא מטרה ,ללא רווח או הפסד- רק להבחין."

>> לעוד סיפורי זן מרתקים

שיחת דהרמה עם זן מאסטר צו אנג סונים בנווה שלום