שלמות עצמית

כשהתודעה אינה עסוקה בתכנון תוכניות, חשיבה על העבר או העתיד- היא הופכת מבורכת מאליה על פי הבודהיזם ישנן שש שלמויות שזורעות צמיחה והצלחה ונאמר שאנשים שפועלים מתוך ידע זה נוטים למשוך תשומת לבם של אחרים שפועלים כך והצלחתם גדלה ככדור שלג. המפתחות להרמוניה במערכות יחסים ביננו לבין עצמנו וביננו לבין אחרים היא שלמות עצמית.

שלמות עצמית ראשונה היא:

נדיבות – לכולנו יש רכוש, אך מדוע אנו רוכשים ושומרים חפצים אלו? האם הם רק להנאתנו או שרכושנו עוזר לנו לסייע לאחרים? זוהי נקודה חשובה מאוד. אנשים רבים שומרים על חפציהם רק למענם וזה יוצר היצמדות והיקשרות לחפציהם וכאשר החפצים מתקלקלים או נשברים הם מוצאים את עצמם באי- נחת. בני-אדם באים ביד ריקה והולכים ביד ריקה. או פתגם נוסף בתכריכים אין כיסים. נדיבות מראה לנו את הכיוון הנכון- אנו חיים לא רק למעננו אלא גם למען אחרים.

הנתינה אינה חייבת להתבטא רק בכסף אלא בכל דבר שמגיע מתוך השפע שלכם. אנו משתפים משהו מאיתנו. אנו יכולים להעניק מהחוכמה, מהניסיון, מהכישרון, מהעיסוק, מחוש- ההומור, אפשר להעריך מישהו או להקשיב למישהו שזקוק להקשבה או לייעוץ, אפשר לחייך או לברך, להתעניין באחר ללא קשר- מה יצא לי מזה? האפשרויות הן רבות. נתינה תביא שפע לעולמכם!

סיפור זן הממחיש נדיבות
מספרים על רויוקן שחיי חיים פשוטים ביותר- בבקתה קטנה על ראש ההר. ערב אחד פרץ גנב אל הבקתה וגילה שאין מה לגנוב בה. רויוקאן שחזר ותפס את הגנב אמר "באת דרך ארוכה על מנת לבקר אותי אל לך לשוב בידיים ריקות. קח את הבגדים שלי במתנה" הגנב המבולבל לקח את הבגדים והסתלק. רויוקאן ישב ערום ,התבונן בירח ואמר לעצמו "ברנש אומלל- הלוואי ויכולתי לתת לו את הירח הנפלא הזה"

שלמות עצמית שנייה היא:

מוסריות – פירושה להטיב עם האחר , להיות ישר עם עצמך ואחרים. על פי הבודהיזם כל בני-האדם טובים במהותם ובכדי להעצים ולהרבות את הטוב בעולם, אנו שומרים על 5 כללים בסיסים:
אל תהרוג, אל תגנוב, הימנע מהתנהגות מינית בלתי הולמת, אל תשקר, הימנע משתיית אלכוהול ושימוש בסמים. דרך להתבונן בכללים אלו: האם הגנתי היום על החיים שלי ושל אחרים?, שמירה על רכוש הזולת?, האם שמרתי על טוהר המיניות?, האם דיברתי אמת לאורך כל היום?, האם שמרתי על גוף ותודעה נקיים? שמירה על כללים אלו מטהרת את תודעתנו וכך הטוב- לב בא לידי ביטוי. מוסריות תרבה את הטוב בעולמכם!

סיפור זן הממחיש מוסריות/ יושרה
שאל הנזיר את המאסטר 20 שנה אני לומד כתביי קודש, עושה מדיטציה כל יום, מהרהר בנשגב יומם וליל ועדיין לא הגעתי להארה (לחופש המוחלט) מורי מה עוד עלי ללמוד? ענה המאסטר "השאלה היא לא מה עוד עלינו ללמוד או לקחת על עצמנו השאלה היא מה עוד עלינו להשיל, להסיר, לנקות מעצמנו.

שלמות עצמית שלישית היא:

סבלנות – או אורך- רוח משמעותה לוותר על הכעס והלחץ גם עם יש רגשות שליליים. בסיטואציות קשות ומלאות בכאב אנו מוותרים על הכעס ע"י בחירה באיך אני יכול לעזור לסיטואציה?, מה הסיטואציה צריכה?, מה מתבקש בסיטואציה?, לדוגמא: אדם מלחיץ ומזרז אותי. תגובתי המיידית היא להילחץ ולצעוק בחזרה. אך אם רגע לפני שאני מגיב אני בוחר להעביר את תשומת הלב לשאלה "מה יעזור לסיטואציה ולא נשאר בלחץ שבי- הלחץ חולף והפתרון קרוב יותר. אורך רוח מביאה יופי טבעי!

סיפור זן הממחיש סבלנות
איש צעיר בא לביתו של מורה לאומנויות לחימה וביקש ממנו. אני רוצה ללמוד את אומנות הסיוף, כמה זמן ייקח לי עד שאהיה סייף אמיתי? 10שנים, ענה המורה. באמת? נורא ואיום!!!! אין לי כ"כ הרבה זמן, כעס האיש הצעיר. "אז 20 שנה", ענה המורה "זה ממש יותר מידי" התקומם האיש הצעיר. "טוב אז 30 שנה", אמר המורה. אורך-רוח מאפשר לנו לקבל ולהכיל כל סיטואציה במקום להתנגד לה.

שלמות עצמית רביעית היא:

נחישות – או חדוות המאמץ משמעותה להיות החלטי ללא ספק או עוררין, התמסרות היא חדוות המאמץ. זו עשייה עם שמחה והתלהבות. כשאנו פועלים מתוך חדוות המאמץ או נחישות התודעה נהיית צלולה, אין מקום לכישלונות. "אתה נופל 7 תקום 8" זו הנוסחה להצלחה. בכל סיטואציה אנו שואלים: מה אוכל ללמוד מזה?, איך אוכל לשפר?, איך הכישלון שאני חווה יעזור לי להצליח?, ושאלה שעוזרת לנו להתרומם: מה מעורר בי השראה בנוגע לדבר?  דוות המאמץ או נחישות מביאה איתה שמחה שהכול אפשרי בעולמכם!

סיפור זן הממחיש נחישות
במנזרו של זן מאסטר סוסאן היה נזיר שכול הזמן היה נרדם בכול פעולה שהיה עושה. יום אחד בזמן שהלך לשוק עם חבריו הנזירים נרדם הנזיר ונתקל בעמוד ,ראשו קיבל חבטה חזקה והנזירים שהיו סביבו לא יכלו והתפקעו מצחוק ,התבייש הנזיר ולקח החלטה נחושה לשים סוף לשד השינה שלו ,הוא לקח אבן גדולה וכבדה במיוחד וקשר אותה סביב החזה שלו במהלך כול היום היה מסתובב עם האבן ובכול פעם שהיה עומד להירדם האבן הייתה מושכת אותו מטה ורגע לפני שהיה נופל היה מתעורר. חודשים רבים הסתובב כך הנזיר נחוש בדעתו לשים קץ לשד הזה .יום אחד בשעת מדיטציה נרדם הנזיר ומצחו הכה בחוזקה בקרקע ,כששמע את צליל החבטה ,חווה את הכאב במצחו ,הוא חווה הארה, הוא חווה חופש מוחלט לא רק שהשתחרר משד השינה הוא השתחרר מכל מחסום או פחד בגלל נחישותו.

שלמות עצמית חמישית היא:

נוכחות לרגע הזה –  המשמעות היא לשמור על תודעה שאינה זזה, הכוונה להיות אחד עם המטרה, אחד עם מה שאנו עושים או במילים אחרות לבחור להיות במקום בו אתם נמצאים. עצרו לרגע והבחינו מה אתם רואים?, מה אתם שומעים?, מה אתם מריחים?, מה אתם טועמים?, מה אתם חשים?, מה אתם עושים כרגע?, זוהי חווית הנוכחות. נוכחות מביאה שקט ושלווה ומתוך כך מגיעות החלטות נבונות ויצירתיות בחיי היום-יום!

סיפור זן הממחיש מיקוד ונוכחות לרגע הזה
יום אחד זן מאסטר סוסאן ותלמידו הבכיר יוצאים להליכה אחרי ארוחת הצהריים. התלמיד פונה למורה ואומר זן מאסטר אני כבר מבין: הכול בא מהריקות והכל שב לריקות. כאשר התודעה דוממת היא נהיית צלולה, כך שאני מסתכל השמימה אני רואה רק כחול וכאשר אני מסתכל על העץ אני רואה רק ירוק, מה עוד תלמד אותי? באותו הרגע זן מאסטר סוסאן הצביע על האדמה ואמר שים לב היכן אתה מניח את רגליך?, באותו הרגע בדיוק זחל נחש ארסי בין רגליו של התלמיד.

שלמות עצמית שישית היא:

התבונה הנעלה והיא מורכבת מאהבה וחמלה בדרך הזן אהבה היא רק לתת ללא תנאי. חמלה היא דאגה כנה שמביאה לפעולה לכן בדרך הזן אנו מלמדים שאהבה + תבונה = חמלה. בואו נעמיק: חמלה היא אהבה ביחד עם תבונה כלומר מהי הפעולה ההולמת בסיטואציה? אהבה היא תודעה טהורה וחמלה היא תודעה צלולה. שניהם דרכים שונות לתבונה הנעלה. ובשניהם החוויה והפעולה הן שונות.

לדוגמא: יש לנו תינוק- תודעתו טהורה לחלוטין אין לו דעות נוקשות על העולם הזה, אין לו הרבה היצמדויות והיקשרויות, תודעתו פשוטה – רעב הוא רק אוכל, צמא הוא רק שותה, עייף הוא נרדם. מאוד חשוב שע"י מדיטציה וחקירה עצמית ננקה ונשחרר את התודעה ונחווה פשטות זו. אך צעד נוסף עלינו לעשות – איך התודעה הטהורה פועלת למען אחרים?, או מהי הפעולה הנכונה בכל סיטואציה?, ולכן, השלב הבא זו התודעה הצלולה. אם אם התינוק הזה חולה מאוד או פצועה קשה, התינוק לא יכול להגיב לסיטואציה כזאת. אם הוא רעב ואמא לא באה הוא בוכה, הוא לא מבין "איך אוכל לעזור לאמא?". זוהי שאלה שיכולה לנבוע מתודעה צלולה בעלת תבונה שמבינה את הסיטואציה.

דוגמא נוספת: ילדך רץ לכביש, אתה מאוד אוהב אותו אבל בכדי ללמדו לא לרוץ לכביש אתה אולי תקיף או ישיר כלפיו. אתה מאוד אוהב אותו וקשה לך להתנהג בישירות או בתקיפות כלפיו אך תודעתך הצלולה מבינה את הסכנה ואתה בוחר להיות ישיר או תקיף מתוך דאגה אליו. אהבה מביאה אותנו לתת ללא תנאים, חמלה מביאה אותנו לסייע ולעזור לכל הברואים. אהבה וחמלה מעירות בנו את התבונה הנעלה והספונטנית.

זכרו שלמויות אלו מביאות להרמוניה בננו לבין עצמנו ובננו לבין אחרים והמפתח הוא תמיד לשים את הפוקוס רגע אחרי רגע למען האחר.

סיכום 6 שלמות עצמית

נתינה תביא שפע לעולמכם!!!!!!!!
מוסריות תרבה את הטוב בעולמכם!!!!!!!!!!
אורך-רוח מאפשר לנו לקבל ולהכיל כל סיטואציה במקום להתנגד לה.
נחישות או חדוות המאמץ מביאה איתה שמחה שהכל אפשרי בעולמכם
נוכחות ברגע הזה היא הדרך להיות חופשיים מכל דבר-פיזי או מנטאלי
אהבה – מביאה אותנו לתת ללא תנאים.
חמלה – מביאה אותנו לסייע ולעזור לכל הברואים- זוהי התובנה הנעלה והספונטאנית.

סיפור זן הממחיש לטפח את השלמויות
מורה אחד בתקופת שושלת טאנג תירגל מדיטציה על עץ גבוה. הבריות קראו לו המורה קן-הציפור. המושל באותו אזור שבעצמו היה מתרגל מדיטציה הלך לראותו. הוא קרא אליו: "אתה נראה לא יציב שם, אולי תוכל לומר לי מה לימדו אותנו כל הבודהות". המאסטר השיב "עשה טוב, המנע מרע וטפח את תודעתך". "כל הבודהות לימדו זאת" אמר המושל והוסיף "גם ילד בן 3 מבין זאת". אמר המאסטר "ילד בן 3 עשוי להבין זאת אך אפילו אדם בן שמונים לא מסוגל ליישם זאת כהלכה".

המשמעות היא שתמיד אפשר להרים שלמויות אלה לרמה הבאה!

אולי יעניין אותך לקרוא על קארמה?

אולי יעניין אותך להבין מהי שיטת מיינדפולנס?