" בבודהיזם, בודהה לימד שהסבל מגיע מחשיבה הפוכה.
במקום פשוט להיות מחוברים ולהעריך להיות כאן (כאן ועכשיו),
אנחנו מפנטזים על דברים שונים.
אבל, בגלל שאנחנו יושבים כאן ומתרגלים זמן מה,
אנחנו יודעים שסוג זה של חשיבה לא ממש מועיל.

אנחנו יודעים את זה מניסיון,
לא מאמונה עיוורת או הקשבה למישהו,
לא מהאזנה לספרים, אלא מהניסיון שלנו.
אז, אנחנו חוזרים לרגע הזה.
אולי נגרום לזה להישבר, אולי נכפה, ואז נתחיל מחדש.
זהו התהליך הרגיל.

אנחנו מזהים שאנחנו מכירים, שאנחנו לא כאן,
אנחנו מטיילים בזמן ובמרחב,
אבל אז אנחנו מתחילים מחדש.
אנחנו מתחילים שוב.
שוב, אנחנו מחוברים ל"לא יודע" שלנו,
למוח הגדול שלנו, ללפני החשיבה שלנו.
וכשאנחנו מחוברים, כשאנחנו אחד עם המצב,
אז יש לנו הרגשה טובה.

זו הרגשה שמחה, אז אנחנו שמחים.
העניין הוא בתרגול הזה,
רק בעקבות הלימוד,
אנחנו לא צריכים להיגרר,
אנחנו יכולים לעשות משהו,
אנחנו יכולים להיות קצת ליזום.
אנחנו יכולים לשקף, וליישם את הלימוד שלנו בכל רגע."
– זן מאסטר בון שים

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>