הקול של השמחה

אחרי שבנקי נפטר, עיוור שגר ליד המקדש אמר לחבר:

מאחר שאני עיוור, אני לא יכול להסתכל על הפנים של אדם,

אז אני חייב לשפוט את אופיו לפי קולו.

בדרך כלל, כשאני שומע מישהו מברך עוד על אושרו או על הצלחתו,

אני שומע גם נימה סודית של קנאה.

כאשר הניחומים באים לידי ביטוי באסון של אחר,

אני שומע הנאה וסיפוק.

למרות כל ניסיוני, קולו של בנקי היה תמיד כנה.

בכל פעם שהביע שמחה, לא שמעתי דבר מלבד אושר,

ובכל פעם שהביע צער, הצער היה כל מה ששמעתי.

כמה אני כנה רגע אחרי רגע?

אולי יעניין אותך גם:

• שיטת מיינדפולנס