לפני 300 שנה בקוריאה חי נזיר בשם סוק-דו המשמעות ראש סלע.

הוא היה מאוד טיפש. הסוטרה הייתה מאוד קשה לו

אז הוא החליט ללמוד זן אבל ישיבת זן הייתה מאוד קשה לו

אז הוא עשה רק עבודת זן במטבח ועבד באדמות המנזר.

פעמיים בחודש הזן מסטר היה מנהל שיחת דהרמה

ותמיד סוק-דו היה יוצא ממנה מבולבל.

 

יום אחד אזר אומץ וניגש לזן מאסטר ואמר:

"מורי, אני עייף מלהיות טיפש,

האם יש איזו דרך שאוכל להבין?".

הזן מאסטר אמר "אתה צריך לשאול שאלה".

אחרי כמה רגעים סוק-דו אמר:

"אתה תמיד מדבר על בודהה, אז מה זה בודהה?"

המאסטר ענה "Juk Shim Shi Bul", המשמעות "בודהה זה מיינד."

 

אבל סוק-דו לא הבין וחשב ששמע

"Jip Shin Shi Bul", המשמעות "בודהה זה נעלי עשב.

"איזה קונג-אן קשה" חשב לו סוק-דו כשקד לזן מאסטר,

"איך בודהה יכול להיות סנדלי עשב?

איך אבין זאת אי-פעם?".

 

שלוש שנים סוק-דו עבד עם השאלה הגדולה

"מה המשמעות בודהה זה נעלי עשב?

הוא אף פעם לא ביקש מהזן מאסטר שיסביר,

הוא רק המשיך ושאל את עצמו “מה המשמעות?"

לבסוף, יום אחד בזמן נשיאת גזע רחב וגדול

במורד השביל למנזר, רגלו הכתה בסלע קטן.

הוא איבד את האיזון שלו, בול עץ נפל והנעל שלו עפה באוויר וכשהיא נחתה

היתה קרועה לגמרי. סוק-דו ראה זאת והתעורר לגמרי (חווה הארה).

 

סוק-דו רץ לזן מאסטר בהתלהבות ושמחה ואמר

"זן מאסטר, עכשיו אני מבין מה זה בודהה".

הזן מאסטר הסתכל עליו ואמר: "נו, מה זה בודהה?"

סוק-דו לקח את הנעל הקרועה והכה את הזן מאסטר על הראש.

המאסטר שאל "האם זאת האמת?"

סוק-דו ענה "הנעל שלי קרועה לגמרי".

הזן מסטר פרץ בצחוק וסוק-דו התמלא בשמחה.

 

אולי יעניין אותך גם:

אם אהבתם מוזמנים לשתף > >> >>>